שאלה:
א. האם קטן מעל גיל 9 יכול לזמן (לא רק להצטרף) בשלושה כיון שכיום כ"א מברך לעצמו (אם אפשר גם מקורות) ב. האם בדיעבד בדיקת מוך עולה כהפסק?
תשובה:
שלום וברכה
מנהג הספרדים הוא אכן כפסקו של מרן השולחן ערוך שניתן לצרף ילד שהגיע לעונות הפעוטות ויודע למי מברכים (גיל 6-7) לזימון בין לשלשה ובין לעשרה, אבל הוא אינו יכול לזמן כיון שסוף סוף הוא אמור להוציא אותם בברכת הזימון. אך מנהג האשכנזים כהרמ”א שאין לצרף קטנים עד בר מצווה לזימון בין בשלשה ובין בעשרה. ראה שולחן ערוך סימן קצ”ט ס”י, מ”ב שם. ושו”ת יחוה דעת ח”ד סי’ י”ג.
כדי שבדיקת מוך תועיל כהפסק טהרה יש לסובב את העד בעת ההכנסה כמו בדיקה רגילה הנעשית בחורים וסדקים, אלא שפשוט לאחר הסיבוב משאירים אותו בפנים, אם לא עשו כזה סיבוב יש מורי הוראה שהקלו בזה אבל ההוראה המקובלת שלא לסמוך על כך.
אכן, אך כפי שהדגשתי בשאלתי שכיום שכ"א ממילא מברך לעצמו א"כ מה בכך שהקטן יזמן? וכמו שכתב בביאור הלכה לגבי חרש שלא מזמן שכיום שממילא כ"א מברך לעצמו יכול החרש לזמן השאלה אם זה נכון לגבי קטן (ואם אפשר מקורות לגבי פרט זה)
למעשה מפורש במשנה ברורה ס"ק כז שאינו מזמן.
אך שם הטעם מפורש בגלל שמוציאם גם בברהמ"ז (ובשע"צ כתב כשהתחייבו בברהמ"ז מהתורה)
ואינו דומה לזמנינו שכ"א מברך לעצמו
בפשטות אין שום מניעה שקטן יזמן בזמן הזה וכן כתב הרב משה לוי זצ"ל בברכת ה' ובתנאי שיאכל כזית לחם או פת הבאה בכיסנין.
ולדעת הרב עובדיה לא ראיתי חילוק ובפשטות כמו שמצטרף לזימון יכול גם לזמן בזה"ז שלא מוציא ידי חובה בברכת המזון שכל אחד מברך לעצמו.
בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
נכון, אבל עד כמה שעושים זימון, יש כאן משהו ציבורי שאחד מוציא בו את כולם… ולדעת הרבה ראשונים תרי דרבנן אינו מוציא חד דרבנן…
השאר תגובה