שאלה:
לכבוד הרב שלום רב כידווע הבוקר הוא זמן החסד בו אנו מתפללים שחרית והצהרים הם בבחינת דין בהם אנו מתפללים מנחה והתלמוד במסכת ברכות מדגיש את חשיבותה של תפילת המנחה: אמר רבי חלבו אמר רב הונא: לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה. ברצוני לדעת מדוע אליהו נענה דווקא בזמן המנחה ולא בבוקר או בערב וכן עוד קשה לי שזמן המנחה הוא דין? אם תאירו את עינינו תודה.וברכה
תשובה:
שלום וברכה
אכן זו שאלה מענינת, והרי"ף על העין יעקב בברכות ו ב [לר"י פינטו], אכן חידש מכח קושיא זו, שאין כוונת הדברים שנענה דוקא בגלל שזו מנחה, אלא להיפך, שהוצרך לתפילה יתירה וכוונה יתירה משום שהיתה זו שעת מנחה שהיא דין, אבל זה לא הביאור הפשוט של הדברים, וראה בעיון יעקב שם ששעת מנחה הוא עת רצון גדול ולכן נענה אליהו וכן מובא במקורות רבים. ובזרע אברהם דקדק את לשון הגמרא שנענה בשעת מנחה ולא בשעת תמיד של בין הערביים, ובא לומר שהקרבת המנחה היא עת רצון גדול, ולכן, אפילו שהמנחה הוא זמן דין, מחמת המנחה הכל מתהפך לחסד ולטובה, והמקור בתוס' פסחים קז א [אלא שיש שהקשו שאליהו לא הקריב מנחה אלא קרבן בלבד]. אבל כן הוא בשל"ה אגב בפרשת וירא, שהתפילה נקראת מנחה משום שהיא על שם המנחה ולא רק על שם התמיד, ומכאן סגולתה להחשב זמן של רצון, ומבאר שמסירות נפשו של יצחק על גבי המזבח היא בבחינת מנחה.
שיתקבלו תפילותינו לטובה ולברכה!
מקורות:
