לתרומות לחץ כאן

דיני גזיזת ציפורניים

שאלה:

שלום לכבוד הרב! יצא לי לשמוע דינים שונים בקשר לגזירת ציפורניים והייתי מעוניינת אם הם נכונים או לא, ואם לא – אז מה כן נכון. (1) האם מותר לגזור ציפורניים בלילה? (2) האם זה נכון שאסור לזרוק ציפורניים שנגזרו לפח הזבל משום שאומרים שהם חלק מהגוף ולכן יש לגנוזם? ואם זה נכון – אז מדוע? ולאן כן צריך לזרוק? (3) האם זה נכון שאסור לגזור את הציפורניים של הידיים ושל הרגליים באותו יום? (4) האם שכשגוזרים ציפורניים כדאי להקפיד לגזור אותן לא על פי הסדר? תודה רבה !

תשובה:

שלום וברכה

ניכר שכבר שמעת הכל בשיעור ואת רק רוצה לוודא שאמרו לך את האמת… ובכן כן…

1. רבים הבינו בס’ יפה ללב (פלאג’י, ח”ב סי’ רס אות ג) שאין לגזוז ציפורניים בלילה, וזאת משום שכתב שהציפורניים הם דינים כמו שערות הראש, והרי ידוע שעל פי האר”י אין להסתפר בלילה מחמת שהוא זמן של דין ושערות הראש הם דינים קשים [בשונה מהזקן שהוא רחמים, ולכן המקובלים נהגו לגלח את שיער הראש ושלא לגעת בשיער הזקן, ומה שמותירים פיאות בצד הראש, מעבר לענין ההלכתי שבזה, על פי סוד הוא משום שיש צורך להשאיר שורש לדינים ולא להכריתם לגמרי, ומשום כך הזהיר האר”י ז”ל שהפיאות לא יבואו בגבול הזקן שלא לערב דין ברחמים, ומכאן המנהג להניחם מאחורי האוזן ועוד הרבה יש להרחיב בענין] ולכן גם גזיזת ציפורניים לא תעשה בלילה. אכן עיקר הוראתו של היפה ללב שם שהזמן הראוי לכך הוא יום שישי שיהיה ניכר שגוזזים אותם לכבוד שבת. כמו כן לא מדובר בהלכה אלא באזיו הנהגה, ואם לא מסתדר לך אפשר גם בלילה, בפרט אם יכול להיות חציצה לנטילת ידים וקשה לשמור בנקיות.

2. הנושא אינו שזה חלק מהגוף, אלא יש רוח טומאה על הציפורניים ולכן זה עלול להזיק בפרט לאשה בהריון, לכן אמרו בגמרא בנדה יז: חסיד שורפן צדיק קוברן ורשע זורקן, בזמנינו המנהג פשוט להשליך לשירותים שזה איבוד גמור ואין חשש, כמובא בבן איש שנה שניה פ' לך לך.

3. המנהג הנכון לא לקצוץ באותו יום רגלים וידים, כמובא במשנה ברורה בסי' רס, ברגלים קוצצים ביום חמישי ובידים בשישי, אמנם האר"י לא הקפיד על כך כמובא בשערי תשובה שם, אבל רבים מקפידים כמובא בליקוטי מהרי"ח סדר ערב שבת ועוד.

4. הגזירה היא לסירוגין, ביד שמאל מתחילים בקמיצה וביד ימין באצבע, וממשיכים לסירוגין. גם זה בסי' רס. בארחות רבינו עמ' קד הובא שהעיקר שיהיה לסירוגין אבל לא חייבים להקפיד על סדר מסויים דוקא.

מקורות:

 

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. כבוד הרב, נראה שיש לכאורה סתירה בדבר:
    עפ"י הפרי עץ חיים, שער הברכות, ו':

    "… אבל שערות הזקן, הם דינים תקיפים מאוד, יותר משערות הראש, ובהיותם יורדים למטה, אז נעשה ממותרם בחי' הקליפות ממש. והנה סוף סיום השערות אלו של הזקן, הם יוצאים המותרות שלהם, והם בחי' הקליפות, ומקום מוצא מותרות אלו, הם מנקב האחור, שהוא בין נצח להוד, בבחי' כלי החיצון, כמבואר אצלינו, שיש ג' כלים בכל ספירה וספירה…"

    ולעומת זאת, נאמר בפירוש הרקנאטי על התורה, פ' קדושים, י"ח כך:

    "…בספר הזוהר [אדרא רבא קמ"א א'] תקונא שתיתאה נפיק שערא בחד חוטא סחרניה דדיקנא וההוא איקרי חד מחמש פאין ותלייא בחסד וברחמים ולא איבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר ובגין כך לא תשחית את פאת זקנך. :.."

    ונראה בעיני, לבאר, בפשטות, כי דוקא במקום שיש דינים תקיפים, שם נעשה מיתוק הדין, ומידה ממוצעת בין דין וחסד הוא הרחמים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל