לתרומות לחץ כאן

כתיבת ספר תורה – לקנות ספר מוכן או לכתוב ע"י סופר?

שאלה:

שלום הרב, רציתי לשאול: 2 אפשרויות עומדות בפני אדם שרוצה לקיים מצוות כתיבת ספר תורה (אם הוא בעצמו איננו סופר סתם). אפשרות 1: להתקשר עם סופר סתם , לערוך טקס ותחילת כתיבת הספר ואז אחרי כשנה הספר מוכן. האפשרות השניה: יש ספרי תורה שהם כתובים בחלקם וניתן לרכוש אחד מהם והסופר רק משליחם את החסר. השאלה שלי: איזו אפשרות מעולה יותר? האם בהכרח הראשונה ?? כמו כן אם רוצים להקדיש את כתיבת הספר לע"נ האם בכלל יש אפשרות לעשות זאת באפשרות השניה? רציתי לדעת מבחינת קיום מצוות ספר תורה על כל הכרוך בה איזו אפשרות עדיפה. תודה רבה!!!!

תשובה:

שלום וברכה

יותר מהודר לכתוב את כל הספר על ידי סופר בשליחות, ולא לקנות ספר תורה קיים או כמעט מושלם, אף שגם בזה מקיימים את המצוה. ויש אומרים שאם הספר הקנוי יותר מהודר זה עדיף.

חשוב לזכור, שלדעת התורת חיים כדי שהמצוה תמשיך להתקיים כל החיים אין לתרום את הספר לבית הכנסת לגמרי, אלא רק להשאיל אותו לבית הכנסת, באופן אף שיעמוד שם לעולמי עד – המצוה של כתיבת ספר תורה תהיה קיימת כל הזמן.

מקורות:

העתקתי לך מספר לקט הקמח החדש חלק ה סי' קלה, עומד לראות אור מחדש בקרוב ממש.

לקנות ס"ת או לשכור סופר

א] מי שרוצה לקיים מצות כתיבת ספר תורה, האם טוב יותר שיקנה ספר תורה מהודר שכתבו סופר אומן ומומחה, או שמא יתן לכותבו {בשליחותו} על ידי סופר שאין כתיבתו מהודרת כל כך {דיש בזה מעלה שהסופר כותב את הספר בשליחותו מתחילה ועד סוף, מה שאין כן בקנייה שלא נכתב הספר על פי שליחותו, ואפשר שלא יצא ידי חובת מצות הכתיבה באופן כזה} ודעת מעלתו דעדיף לקנות את הספר שנכתב באומנות שהוא יותר מהודר:

הנה הט״ז (יו"ד סי' ער ס"ק א) כתב, דלדעת רש״י (מנחות ל ע"א ד"ה כחוטף) דעדיף טפי לכתוב ספר תורה מלקנותו, נמצא דמצות ״ועתה כתבו לכם״ הוא רק מצוה מן המובחר, אבל גם קניה היא בכלל המצוה, וכן נראה מדברי הנימוקי יוסף (הלכות ס"ת ב ע"ב). אמנם לדעת הבני יונה (סי' רע ס"ק א) אינו יוצא ידי חובת המצוה בקניה, כיון דעיקר המצוה היא בכתיבה, שבזה הוא מרבה ספרי תורה בעולם.

ומפלפל בעל המחבר בדברי הרמב״ם במנין המצות (מצוה יח), שכתב שאם אי אפשר לו לכתוב בעצמו יקנה או ישכור סופר לכתוב, ומשמע שמשווה ענין קניית ספר תורה לשכירת סופר לכותבו {דאין מעלה בשכירת סופר שכותב בשליחותו על פני קניית ספר תורה לאחר שנשלמה כתיבתו}, ואם כן וודאי עדיף טפי לקנות את הספר המהודר יותר בנידון דידן. ואפילו לדברי רש״י הנ״ל יש לומר דהמהודר עדיף טפי, מדיליף בגמרא (שבת קלג ע"ב) ואנוהו – לכתוב ספר תורה על ידי לבלר אומן, דבזה יש טפי הידור מצוה, שהוא מעכב אפילו בדיעבד לדעת הכפות תמרים (סוכה כט ע"ב), ע"ש.

עוד יש להוכיח שהידור מצוה עדיף טפי, מהא דמצינו שהוא עדיף ממצוה בו יותר מבשלוחו, כמבואר בשלחן ערוך (או״ח סי׳ רצח סעי' יד) גבי נר הבדלה בבית הכנסת, דאחד מברך לכולם, אף שהיה יכול לצאת בעצמו, ולא יבטל תורה דרבים, דמכל מקום משום המעלה דברוב עם הדרת מלך, הדין הוא שאחד מברך לכולם. ואפילו אם היו שווים הסופרים ביופי הכתב שלהם, מכל מקום אילו איתרמי ליה לקנות ספר תורה שלם, אפשר שיקנה השלם, דאשהויי מצוה לא משהינן כמבואר בשלחן ערוך (שם סי׳ תכו סעי' ב). ויש לחלק וצריך עיון.

על כל פנים בנידון דידן דאיכא הידור מצוה יותר בקניית הספר תורה השלם, בוודאי עדיף טפי לקנותו. אבל לדעת הבני יונה הנ״ל אינו יוצא המצוה בקנייה, ומביא בעל המחבר ראיה לזה, ע"ש. לבסוף כתב, דמכל מקום נראה שיגיה את הספר תורה מרישא לסיפא, דאי אפשר שלא ימצא בו דבר הצריך תיקון, ובזה הוא יוצא ידי שניהם, כמבואר ברמ״א יו"ד סי׳ ע"ר סעי' א' (שו"ת מהר״ם שיק יו״ד סי׳ רנה).

 

כתיבה בעצמו או ע"י סופר מומחה

ב] האם כדי לקיים מצות כתיבת ספר תורה, עדיף יותר לכתוב את ספר התורה בעצמו,  משיכתב על ידי סופר מומחה, אפילו אם כתב הסופר מהודר יותר מהכתב שלו, ולפי ש"מצוה בו יותר מבשלוחו", או שמא משום הידור מצוה עדיף טפי שיכתב ביד הסופר:

הנה, מלשון הרמב״ם (פ"ז מהל' ספר תורה ה"א) שכתב אם ״אין יודע״ לכתוב, משמע דדווקא בכהאי גוונא יכתוב על ידי אחרים, אבל בלאו הכי עדיף שיכתוב בעצמו אף שאין הכתב שלו מהודר. ועיין במגן אברהם (סי׳ רנ ס"ק ב) דבכל מצוה אמרינן הכלל ד"מצוה בו יותר מבשלוחו". אבל לדעת המהר״ח אור זרוע (סי׳ קכח) כלל זה אמור דווקא לגבי קידושין ולא בשאר מצוות.

אמנם כדי שתהא המצוה מהודרת יותר, בודאי עדיף לבטל את אותו הכלל של מצוה בו יותר מבשלוחו, ובפרט כי לדעת השאגת אריה (סי' נ) החיוב של זה א-לי ואנוהו הוא מן התורה. וגם הרי בישמח משה (על הפטרת פר׳ עקב) כתב דבשליח בשכר לא שייך לומר מצוה בו יותר מבשלוחו, ואם כן כיון שהסופר נוטל שכר על הכתיבה לא שייך טעם זה. ובאמת דבריו מרומזים לדעתי בדברי המגן אברהם (סי' תלב ס"ק ה), שכתב שם שעל בעל הבית להשתתף בבדיקת החמץ} משום דמצוה בו יותר מבשלוחו, וסיים דבגמרא (פסחים ד ע"ב) משמע דיש מקומות שנהגו לשכור מי שיבדוק, ע"ש, ויש לומר דכוונתו דבשכר לא שייך דין זה, כדברי הישמח משה הנ"ל. עוד טעם יש לומר בזה, על פי דברי הגמרא (מנחות ל ע"א) דהמגיה אות אחת הרי זה כאילו כתב הספר כולו, ואם כן עדיף טפי שיכתוב הסופר את כל הספר תורה, והוא יכתוב רק את האות האחרונה, ובזה יהא נחשב כאילו כתב בעצמו את כל הספר תורה כמצותו (שו"ת דובב מישרים ח"א סי׳ מז ס"ק ב).

 

ס"ת אחד מהודר או שנים פשוטים

ג] האם עדיף יותר לכתוב ספר תורה אחד עם כתב יפה ומדוייק, מלכתוב שני ספרים אשר הכתב שלהם פשוט:

הנה, אם לא נדר בבירור שיכתוב שני ספרי תורה, ודאי טוב יותר לכתוב ספר תורה אחד בכתב יפה ומדוייק, ואם תשיג ידו יכתוב גם שני (שו"ת חתם סופר יו"ד סי׳ רסא).

 

כתיבת ס"ת בשותפות ע"י שליח

ד] האם יוצאים מצות כתיבת ספר תורה בשותפות, כגון חבורה שנתחברו יחד לכתוב ספר תורה ושכרו את הסופר שיכתוב את הספר בשליחותם. והנה, בעלמא כששוכרים סופר לכתוב מקיימים בכך את המצוה לפי ששלוחו של אדם כמותו, אמנם בנידון דידן שכולם עשאוהו לשליח, והרי הוא כמו שכתב כל אחד מן החבורה את הספר בפני עצמו, יש לעיין בדבר, דהנה בגמרא (סנהדרין קיא ע"ב) לגבי עיר הנדחת דבעינן שידיחוה שני אנשים ולא יחיד, חזינן דלא אמרינן שכאשר הדיחם השליח שנשלח על ידי שנים נחשב הדבר כאלו הדיחום שנים, אלא זה נחשב רק כהדחת יחיד, ואינה נעשית לעיר הנידחת בהדחת יחיד. ואם כן משמע שכאשר הרבים עשו שליח אחד, לא נחשב שנעשה המעשה על ידי כל אחד מהם, ואם כן גם בנדון דידן לא יחשב לכל אחד מהם כאילו כתב הוא עצמו את הספר כולו.

אמנם, בגמרא (קידושין מב ע"א) מבואר, דמהפסוק (שמות יב, ו) ושחטו כל עדת ישראל האמור לגבי קרבן פסח יש ללמוד דחשיב כאלו קיים כל אחד מישראל את מצות שחיטת הפסח, אף שהשוחט עושה את המעשה עבור רבים.

ויש ליישב, דשאני התם דאית ליה שותפות בגווייהו, והיינו, שיש לחלק בין שליחות בעלמא לבין אם יש לכל אחד מהשותפים חלק ממוני בגוף הדבר וגם השליח שותף עמהם, דבאופן זה חשיב שפיר כאילו שחטו כל אחד לגמרי בעצמו.

ואם כן גם בכתיבת ספר תורה, כדי שיקיימו כל בני החבורה מצות כתיבת ספר תורה, לא סגי שימנו אותו לשלוחם, אלא צריך גם כן שיהיה הסופר שותף להחבורה על ידי שיתן חלק מה בקנין הספר תורה, ואז גם כשנעשה שליח דרבים אמרינן דשלוחו כמותו ומקיימים כולם שפיר המצוה על ידו. וע"ש דבעל המחבר מחזק דבריו ומציל עצמו מהשגות (שו״ת תפארת יוסף או"ח סי׳ ט-יב).

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל