שאלה:
שלום וברכה. האם בחורה יהודיה שנאנסה על ידי גוי ואין שום עדים בדבר ורק היא מספרת זאת האם היא אסורה לכהן מדין שויא נפשה אחתיכה דאיסורא או שישנו איזה היתר בדבר ובמיוחד אם לא תדבר על זה כלל יותר ושמענו שהגאון רבינו משה פיינשטיין התיר נשמח על תשובה מהירה ומנומקת ונודה על כך מאוד. כל טוב
תשובה:
שלום רב,
אם היא נאנסה באופן שנאסרה – כלומר, ביאה גמורה. אין שום אפשרות להתיר. זה איסור דאורייתא. אני לא מכיר היתר של הגר"מ פיינשטיין. ואני לא מאמין שיש כזה היתר. אולי אתה מדבר על אופן שלא ברור אם היה ביאה גמורה או לא, יש אכן תשובה כזו באגרות משה שהשיב לגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל מי שלימים היה הרב הראשי. ועיקר חידושו הוא שם, שהיה איזה ספק האם נאסרה או לא, ומצד הדין כאשר יש ספק, לכאורה אפשר להכריע את הספק ע"י חזקה שהיא כשרה לכהונה – חזקה קמייתא. אולם בדרך כלל חז"ל החמירו בכהונה שלא לסמוך על חזקה זו לבד משום מעלת יוחסין. לכן, חידש שם האגרות משה שמעלת יוחסין נאמרה רק כאשר ודאי נבעלה והספק הוא רק למי – האם לכשר או לפסול. אבל כאשר יש ספק האם נבעלה לא נאמרה מעלת יוחסין.
יש נידון אחר לגבי אם להאמין לאישה כאשר אומרת זאת, אבל זה רק לאחר שהיא משועבדת לבעלה – כלומר, לאחר הנישואין שנישאו בהיתר, ואח"כ נודע לאישה שלמעשה היא אסורה לבעלה הכהן משום מעשה כזה שהיה בעבר, אז עפ"י הסוגיה בנדרים צ' האישה אינה נאמנת משום שהיא משועבדת לבעלה. ראה שם בפירוש הר"ן. אבל לפני הנישואין ברור שמצד עצמה אסור לה להינשא לכהן, וגם ודאי שחובה להאמין לה כאשר אומרת שהיא אסורה. אמנם בתוס' שם הביאו בשם ר"א ממיץ שהאיסור הוא רק על הכהן ולא על האישה ולכן אם אינו מאמין לה אין איסור עליה. אבל ראשית, גם דבריו נאמרו רק לאחר הנישואין ושיעבוד לבעלה. אבל לפני כן, ודאי שהיא חייבת לומר לו וממילא חייב גם להאמין לה. אבל גם מעבר לזה, יש לדעת שיש סוגיה מופרשת שגם היא עוברת על האיסור כפי שהביאו התוס' שם לדחות את דבריו, וכבר ביארו האחרונים (שו"ת עונג יו"ט ועוד) את דבריו, שזה רק כאשר אין איסור על הכהן עצמו, לכן מאחר שהאיסור נובע ממנו, גם אין איסור על האישה. אבל כאשר יש איסור על הכהן, ודאי שגם יש איסור עליה.
לכן, למסקנה: אם האונס היה מוחלט – כלומר, היתה ביאה גמורה. אין שום היתר. אם לא היה ביאה גמורה, צריכים לדעת יותר פרטים כדי לדון את השאלה הזו. כאן הבאתי רק את הנושא המרכזי.
הרבה הצלחה
