לתרומות לחץ כאן

איך מפרישים תרומות ומעשרות?

שאלה:

צמחו לי לאחרונה עגבניות רגילות בגינה . כיצד אני
מעשרת לפני אכילה
בפרי הדר שיש לי אני לוקחת אחד מקבוצה של עשר פירות חותכת לחצי את הפרי מברכת על המעשרות
ואומרת חצי לכהנים חצי ללויים ושמה בשקיות וזורקת לפח אני רוצה לוודא שאני עושה נכון. תודה רבה

תשובה:

לצערי את לא עושה נכון בכלל, ובהפרשה כמו שאת רגילה לעשות כלל לא יוצאים ידי חובה! אפרט את סדר הפרשת תרומות ומעשרות, ואנא ללמוד בעיון וברצינות:

סדר הפרשות תרומות ומעשרות

מצות הפרשת תרומות ומעשרות כוללת ארבע מתנות תרומה גדולה מעשר ראשון תרומת מעשר מעשר נוסף שיש שנים שמפרישים לשם מעשר שני ויש שנים שמפרישים לשם מעשר עני.

כל זמן שלא הופרשו כל התרומות ומעשרות הפירות דינם כטבל. טבל אסור באכילה וכן יש אסור בהנאה של כלוי כגון להאכיל לבהמתו והם ככל מאכלות אסורות וחמורים מהם שהאוכל חזיר או נבלה ענשו מלקות, והאוכל טבל במלקות ובמיתה בידי שמים. גם בזמננו שהרבה פוסקים סוברים (שו”ע ורמ”א יו”ד סי’ שלא) שהחיוב אינו אלא מדרבנן. עונש המבטלם חמור וכמו שאמרו עירובין כא וברש”י שם בכל איסורין דרבנן כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה וכל שכן להפוסקים (טור בשם ר”י) ועוד ע”ש ברמ”א שגם בזמננו החיוב מהתורה.

החיוב לידע דינים אלו מוטל גם על אנשי חוץ לארץ לידע סדר הפרשה מפירות המיובאים לשם מארץ ישראל כמו שמצוי בפירות הדר וכיוצא בהם.

הפרשת תרומות ומעשרות היא או בהפרשה או בקביעת מקום לחלות המתנות כגון בצפונו או בדרומו או למעלה וכדומה ואומר שם התרומה או המעשר וקובע לה מקום התרומה ותרומת מעשר כיון שאסורה באכילה אף לכהנים בזמננו מפני טומאתן חייב להפרישה ולאבדה כדי שלא יכשל.

תרומה גדולה – אין לה שיעור ואסורה לכל כורכה וזורקה לאשפה.

מעשר ראשון – אחר הפרשת התרומה מפריש עשירית מהפירות כלומר עשרה אחוז ואומר הרי זה מעשר ראשון ודינה להינתן ללוי יש נוהגין שבזמננו שאין לויים מיוחסים כדין אינם נותנים ללוי. והחזון איש העיר שעל כל פנים היה צריך להעלותם בדמים כדי לשלם כשיתבררו יחוסי הלווים.

מעשר ראשון – דינו כטבל כל זמן שלא קרא שם לתרומת מעשר, תרומת מעשר מהמעשר ראשון מפרישים אחד מעשרה כלומר עשרה אחוזים מהמעשר שהם אחוז אחד מהפירות, ואומרים הרי זה תרומת מעשר ודינה כתרומה גדולה.

אחר הפרשת תרומת מעשר הרי המעשר ראשון חולין מותר באכילה לכל ויש בו רק זכות ממון ללוי.

כאמור מעשר נוסף בשנים שהם מעשר שני – שנות א’ ב’ ד’ וה’ לשמיטה קורא שם מעשר שני לעוד עשירית מהפירות ואזי הפירות הללו אסורים באכילה עד שיפדם כדין אבל שאר הפירות לא נאסרו קודם שפדה המעשר שני תוך חומות ירושלים העתיקה המקודשת אי אפשר לפדות אלא מוציאם חוץ לעיר ופודה אבל כשנטמאו מותר לפדות גם בתוככי העיר, ולכתחילה יכול להכשירם לקבל טומאה ולטמאן קודם ההפרשה אף בתוך ירושלים ואחר כך פודן.

מעשר עני – בשנים ג’ וו’ לשמיטה במקום מעשר שני קורא שם מעשר עני לעשירית מהפירות ופירות הללו חולין אחר הפרשתן אלא שהם ממון עניים ודינם לינתן לעניים הואיל ופעמים רבות מצוי ספק מאיזה שנים הפירות רצוי תמיד לקרוא שם למעשר שני ואף למעשר עני אם צריך אחר כך כל הפירות חולין ומותרין כלומר נתקיימה בהם מצות הפרשת תרומות ומעשרות ומותרים לכל.

טבל ודאי – כשבודאי לא הופרשו תרומות ומעשרות מהפירות ישנם כל הדינים האמורים לעיל וגם מברכין על ההפרשה והחלול מעשר שני.

ספק טבל או דמאי – כשיש ספק אם הופרשו תרומות ומעשרות כדין חייבים לחזור ולהפריש אף תרומה גדולה, בזמננו אין קולת דמאי של תרומות ומעשרות ואין מברכין על ההפרשה ואין נותנין המתנות של מעשר ראשון ללוי ומעשר עני לעניים אבל את התרומה כאמור, מאבדים.

הנוסח המלא של הפרשת תרומות ומעשרות

נוטל יותר מאחד ממאה מכל מין ואומר:

“יותר מאחד ממאה שיש כאן הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו כל מין על מינו אותו אחד ממאה שיש כאן עם הנמצא בצד צפונו של הפירות עד להשלים השיעור שצריך למעשר ראשון הרי הוא מעשר ראשון כל מין על מינו האחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון עשוי תרומת מעשר מין על מינו ומעשר שני יהא
לצד דרומו של הפירות מין על מינו ואם צריך מעשר עני יהא מעשר עני מין על מינו המעשר שני שיש כאן הריני מחלל עם חומשו על פרוטה ורבע במטבע שיחדתי (או ייחד בעלי) לחלול מעשר שני (ואם אין המעשר שני שוה פרוטה אז יהא מחולל בשויו עם חומשו) ואם צריך חלול נטע רבעי יהא מחולל עם חומשו בפרוטה ורבע במטבע שיחדתי לחילול מעשר שני ורבעי”. (ואם אין בו שוה פרוטה יאמר כנ”ל).

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בהמשך לתגובתכם . לצערי אני לא תלמיד חכם אלא עקרת בית פשוטה ומבקשת
    אם לא קשה לכם להסביר לי במילים פשוטות כיצד לעשר. ניסיתי לקרא ולא הבנתי אז עם כל הרצון הטוב אין בכך
    שום תועלת כיצד אני פועלת באופן מעשי להפריש מעשרות של פירות שקוטפת
    מהגינה לא יודעת מה זה ראשון ומה זה שני
    תודה רבה

  2. רציתי ראשית להמחיש לך שמעשרות זה לא הוקוס פוקוס וסתם לומר זה לכהנים וזה ללויים ולשים בפח אין טעם… יש בזה הרבה הלכות וזה מצריך לימוד.
    לעצם הענין: יש לנו בעצם ארבעה חלקים במעשרות: תרומה גדולה, הניתנת לכהנים, ואסורה באכילה, ובזמנינו שאין טהרה זורקים לפח עטוף כי גם לכהן אסור לאכול בטומאה.
    2. תרומת מעשר – יש לזה גם דין של תרומה שאסור לאכול, וזה ניתן מהלוי [מתוך החלק שלו שיבואר להלן 3 לכהן, ועתה שלא נותנים בפועל ללוי כמו שיבואר, אנחנו כבר מוציאים את זה במקומו.
    3. מעשר ראשון – עשרה אחוזים מכלל הפירות ניתנים ללווים, זה מותר באכילה, אבל חובה לתת ללוי, גם בזה יש לסמוך שבזמנינו שאין ידיעה ברורה מי לוי לא נותנים בפועל אלא מפרישים ואוכלים כפי שיבואר.
    4. מעשר שני, זה שוב עשרה אחוזים נוספים ממה שנשאר, מפרישים ואוכלים בירושלים [כשהיה בית מקדש, בזמנינו, פודים על כסף כפי שיבואר]. אבל זה תלוי בשנות השמיטה, בשנה השלישית והשישית אחרי השמיטה במקום מעשר שני נותנים את אותו שיעור פירות – לעניים [ניתן לסכם מראש עם גבאי הצדקה השכונתי שפוים על כסף ומביאים לו, אין לו מה לעשות עם עגבניות].
    עכשיו מה עושים בפועל:
    לתרומה גדולה [לעיל 1] אין כמות נדרשת, ואפילו 1/100 מספיק, כך גם לתרומת מעשר. לכן דבר ראשון מוציאים יותר ממאית [יותר מאחד ממאה] וזה יהיה תרומה ותרומת מעשר שזה אסור באכילה ויש לזרוק.
    לאחר מכן אומרים את הנוסח הנ"ל שבו בעצם אנחנו אומרים שאת היותר מאחד ממאה הוצאנו וזה יהיה מעשר ותרומת מעשר, ושאר ההפרשות אנחנו לא מוציאים בפועל אלא אומרים בצד צפון של הערימה יהיה המעשר ראשון בצד השני המעשר שני או המעשר עני וכו', כפי הנוסח שהבאתי לך לעיל בסיום החומר הלימודי, ופודים בנוסח הזה את המעשר שני על מטבע שייחדנו לצורך זה והיא נעשית קדושה, וכך שאר הפירות מותרים באכילה.
    אני מקווה שעכשיו זה מובן, אין לי דרך להסביר יותר קל, אולי כדאי להעזר באיזה אברך מקומי.
    בהצלחה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל