זמן תפילת ערבית במוצאי שבת

שאלה:

שלום לרבנים אדם שמתפלל ערבית של מוצאש חמש עשרה דקות לפני צאת השבת האם יגיד אתה חוננתנו? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

בודאי יגיד אתה חוננתנו, ראשית זה כבר אחרי צאת הכוכבים, אלא שמחמירים להוסיף מחול על הקודש בשיעור ניכר, וכן חוששים לשיטת החזון איש שצאת הכוכבים הוא 35 דק' אחרי השקיעה בארץ ישראל, אבל בגדול, צאת הכוכבים הוא 13.5 דק' אחרי השקיעה או 18 דק' לאחריה, כך היא שיטת הגאונים. אלא שכמובן לא ראוי להתפלל כל כך מוקדם כי מפסידים את התוספת שבת וחבל, למה למהר כל כך ביציאת השבת?!

מעבר לזה, הרי מצאנו בברכות (כז,ב) רב יאשיה התפלל של מוצאי שבת בשבת. כלומר, הוא התפלל ערבית לפני צאת השבת. והכוונה היא כולל הבדלה בתפילה, שהרי בהמשך הגמ’ שואלת, האם הוא הבדיל גם על הכוס או לא. וכתבו שם התוס’ (דה צלי): “צלי של מוצאי שבת וכו’ – יש לומר דהכא מיירי שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת כגון ללכת למול תינוק ולא יהיה לו יין להבדלה אם לא יקדים דודאי צריך להוסיף מחול על הקדש דאורייתא אבל בחנם לא ופשיטא שלא היו ממהרים להבדיל ולהתפלל של מוצאי שבת בשבת דגם במלאכה אסור עם חשיכה”. כלומר, ודאי שלכתחילה אסור היה לו להתפלל כך, שהרי בכך הוא מפסיד תוספת שבת. ואם כך, מבואר בדברי התוס’ שלא ניתן להתפלל ערבית עם המבדיל, ולהתנות שהוא מתכוון להאריך את השבת, שאם כן בודאי היה מתנה כך. [עי’ תשובות והנהגות ח”ה עמוד רפח].

אולם סיבה זו לא הובאה להלכה, בשו”ע (סי’ רצג) הביא כי אם הוא אנוס יכול להתפלל מעריב של מוצאי שבת בשבת. וכתב במשנה ברורה (ס”ק ט’): “ומ”מ כתבו האחרונים דאין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים גם שמא יבואו להקל במלאכה ובפרט בימינו דנוהגין לעשות תמיד כרבנן שמתפללין מנחה עד הערב בודאי מדינא אסור להקדים מעריב במו”ש ואף דבע”ש יש שמקילין היינו משום דמצוה להוסיף מחול על הקודש משא”כ במו”ש”. כלומר, סיבה זו של תוספת שבת במוצש”ק לא הובאה להלכה. ואם כך, כנראה שאם עדיין אינו עושה מלאכה ברגעים המועטים לאחר צאת הכוכבים, עדיין קיים תוספת שבת למרות שהתפלל כבר.