שאלה:
האם יש חובה מעיקר הדין לאדם שאינו יכול לאכול בשבת, לקיים מצוות עונג שבת בדברים אחרים המענגים, כמו שינה, או"ח ר"פ, הרחת בשמים או להתענג בקפיצה (שהוא עינוג לנערים) וכדומה?
תשובה:
שלום וברכה
כידוע השינה מכלל עונג שבת, וכפי שאמרו: "שינה בשבת תענוג" (של"ה מסכת שבת נר מצוה נג, ילקוט הראובני ואתחנן ע"פ זר זהב בשם האריז"ל).
וראיתי מדברי רבי שמואל אליהו שהביא בזה מערוך השולחן רצ, א כתב: "ואם רגיל בשינת צהרים אל יבטלנו דעונג הוא לו ושינה בשבת תענוג. ואסור לומר אישן כדי לעשות מלאכה בערב ואפילו כדי ללמוד בערב, דזהו כמכין משבת לחול, אלא יישן כדי לנוח בשבת".
ועיין ציץ אליעזר ז, כג, ב, שהשיב על דעת זה השלחן ח"א לסי' ר"צ, ופתח הדביר (מובא בכה"ח רפ, ה), שסוברים שאסור להישאר ער בכל ליל שבת כדי ללמוד תורה משום שהשינה מכלל עונג שבת. וכתב שמי שמתענג מהלימוד הזה, מותר לו לנדד שינה מעיניו.
במשנה הלכות יא, יט, הובאה שאלה האם מטעם שאמרו, ניחא לאינש דליעבד מצווה בממוניה, מותר ליקח כר או כסת של חבירו ולישן עליו בשבת שינת צהריים כי שינה בשבת תענוג. והשיב לאסור, כי מי אומר שהמצווה לישן על כר וכסת, ישן על הספסל וישים תחת מראשותיו בגדו או משהו אחר, ואין מניעת כר וכסת של חבירו מונעו מלישון, ואמרו במשנה ועל הארץ תישן ולא זכר כר וכסת.
