שאלה:
הבנין נבנה לפני כ50 שנה, ובקומת קרקע בצד של הבנין נבנה חדרון לפחי האשפה. מאז, התחדש הבנין בפחי אשפה על גלגלים העומדים בחוץ, ומעבר לכך, כבר יש פח 'טמון' בחוץ. כך שלדיירי הבנין אין צורך לחדר אשפה. כעת הדיירים חלוקים בדעתם בנוגע לשימוש העכשווי של החדר. יש דיירים שרוצים להשכיר את החדר לאחת החנויות, כך שיהיה הכנסה נוספת לוועד בית. מנגד, יש שכנים שמתנגדים לזה, ורוצים שהחדר יהיה מחסן משותף לכולם. מתוך 14 דיירים, 3 מתנגדים באופן מוחלט. למתנגדים יש שלל סיבות להתנגדות ביניהם, ההשכרה נעשה בניגוד לחוק. יביא אנשים זרים לתוך שטח הבניין ומסביב לה, דבר שלא בריא לבטחון הילדים. יביא ליותר רעש לדיירים הדרים מעל לחדר. גם הכסף שייכנס מהשכירות יהיה נושא למחלוקת. וכו. השאלה, האם בכלל ניתן להשכיר שטח מהבניין שלא מיועד לשכירות. האם רוב קובע או צריך מאה אחוז הסכמה. אם רוב קובע אז איזה סוג של רוב. תודה מראש
תשובה:
שלום וברכה,
שינוי ייעוד של שטח המשותף יש לפעול בזה לפי החלטת רוב השכנים. ובזה הרוב קובע. אלא שבמקרה שהמיעוט טוען שיכנסו זרים לשטח הפרטי של הדיירים, יוכלו המיעוט לעכב שלא לעשות כדרישת הרוב.
ולכן אם יש לבדוק את טענתם של המיעוט, אם יש טעם בדבריהם שיכנסו זרים לשטח הבניין, והשכרת המקום לחנות תגרום הפרעה – יכולים המיעוט לכוף דעתם על הרוב. ואם אין חשש בטענתם, יש לפעול כפי דעת הרוב.
בהצלחה.
האם ניתן לקבל החלטה בנ"ל ע"י אסיפת חברי נציגות ולא רוב באסיפה אם כתוב בתקנון המוסכם כי הנציגות "מוסמכת להחליט ולפעול בכל הנוגע לאחזקה תקינה, ניהול ושיפוץ הרכוש המשותף… ויהיו מוקנות לה כל הסמכויות על פי פרק ו' לחוק המקרקעין תשכ"ט" – בפרק ו' זה כתוב בסעיף 69 בין השאר כי "הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות."
לכאורה התנאי של החזה שהובא מדבר רק על החזקה תקינה ולא על שינוי יעד במשותף. וכדי לשנות יעד במשותף לא נכלל בתקנון המוסכם ולכן יצטרכו את הסכמת רוב השכנים.
השאר תגובה