לתרומות לחץ כאן

נתינת יד לכלה לאחר החופה

שאלה:

איפה רשום בשולחן ערוך שיש איסור מובהק לגבי אחיזת ידייים אחרי החופה? אפשר מקור שרשום שאסור בתחליט האיסור ?

תשובה:

שלום רב,

אני שכוונתך לשאול האם מותר לחתן לתת יד לכלה לאחר החופה? התשובה היא כן. אין איסור ואין בעיה לתת לה יד, גם לשיטת הספרדים.

אמנם בספר בית חתנים (הגר”מ פנירי, ח”ב עמוד רצב) העיר שלכאורה לספרדים אסור לחתן לגעת בכלתו עד שיגיעו לביתם, משום שרק אז היא נחשבת נשואה לשיטתם. ומה שמנהג האשכנזים גם בדרך לחדר יחוד לתת יד לכלה, הוא משום שלא יהיה הפסק בין הברכות לחדר יחוד.

אולם להלכה נראה שגם לדעת הספרדים אין בעיה.

דהנה, דמקור האיסור לדעת בכלה לפני הנישואין הוא ממסכת כלה (א,א) כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה, ובברכת האירוסין תיקנו לומר ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין. ורש"י (כתובות ז,ב) ביאר: "ואסר לנו את הארוסות – מדרבנן שגזרו על הייחוד של פנויה ואף ארוסה לא התירו עד שתיכנס לחופה ובברכה כדפרישית כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ואדרבנן נמי מברכין וצונו ואסר לנו כדאשכחן בנר חנוכה". כלומר, האיסור הוא מחמת הברכה. ובתוס' שם כתבו: "ואמרינן כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ולפי שפעמים בא עליה שלא לשם חופה עושין ברכה מתחלה כדי שתהא כלה בברכה.  

כלומר, הן לדעת רש"י שהאיסור הוא משום הברכה, בנידון דידן שאנו מברכים ברכות תחת החופה, ומעתה ואילך אינה אסורה אפילו שעדיין אינה נשואה לדעת הספרדים עד שיגיעו לביתו. וגם לדעת התוס' אין בעיה כי החשש שהוא שמא יבוא עליה שלא לשם חופה, ועתה לאחר הברכות כבר אין חשש, ובפרט שלא שביק איניש התירה ועביד איסורא, ובמקרה זה פשוט שלא יעשה כן שלא לשם חופה. וראה גם בשיטמ"ק שם שכתב בדעת התוס' שזה רק בדעת ר' יהודה, אבל לדעת רבנן רק הביאה אסורה, ואילו הייחוד כבר מותר. 

ומכל זה נראה שגם לדעת הספרדים שהנישואין מתקיימים רק כאשר הוא מתייחד איתה בביתו, בכל זאת אין כל בעיה לתת יד לכלה לאחר החופה והברכות. 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בס' פרי האדמה ח"ג דף יד מביא שהמנהג הוא שהחתן מוליך את הכלה לביתו ויש בזה מעשה קנין בעצם ההולכה, וכן ראיתי מכתב יד הגרא"ד אויערבך רבה של טבריה בשם אביו הגרש"ז שכך הוא מנהג ירושלים. כנראה בשמחת הנישואין ובדבר שיש בו ענין הלכתי מצד עצם הקנין, לא ראו בזה מעשה חיבה שאסור. אמנם פעם שוחחתי בענין זה עם ת"ח ירושלמי אחד, ואמר לי שאצלם נהוג שבחופה נמצאים בעיקר בני משפחה, דודים בני דודים [החתונות נעשות בשעה מוקדמת אחה"צ ורק בערב באים שאר הידידים, ובודאי אין שם חברים] ואולי לכן עשו זאת, ואינו דומה לחתונות הליטאיות הישיבתיות שבחורי הישיבה רוקדים סביב בני הזוג ומלווים אותם לחדר הייחוד. אבל אינני יודע אם חילוק זה משמעותי לגבי ההלכה הקלאסית של מעשה חיבה בפני רבים, ולכן בהכרח הכלל הנ"ל נכון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל