שאלה:
שלום ראיתי במקרה באיזה מקום שאדם נאמן להגיד על עצמו שהוא ממזר לפני כמה שנים סיפרתי למשפחה שלי שקרוב משפחה התעלל בי מינית אחרי שכבר קצת זמן ראיתי שאבא שלי ממשיך בקשר עם האדם שפגע בי ונפגעתי ממנו מאד ואמרתי לו שהוא וכל האחים שלו ממזרים (ויכול להיות שאמרתי גם על כל המשפחה אני לא זוכרת והייתי במצב מאד קיצוני) חשוב לי להדגיש שלא ידוע לי על חשש ממזרות כלשהו במשפחה והאמירה הייתה מתוך כעס (יכול להיות שזה גם קשור למבנה אישיות גבולי שיש לי ( זה שונה מהפרעת אישיות גבולי) ) האם בזה שאמרתי על המשפחה של אבא שלי שהם ממזרים בעצם אמרתי על עצמי שאני ממזרת למרות שזה היה מתוך כעס ורצון לפגוע ולא כי חשבתי שיש בזה אמת?
תשובה:
שלום רב,
אדם נאמן לומר על עצמו, ועל עצמו בלבד מה שהוא רוצה. כלומר, אם אדם אומר על עצמו שהוא יודע שהוא ממזר, אסור לו להתחתן עם אישה מהקהל. או אם אדם אומר על עצמו שהוא יודע שהוא כהן, אסור לו להתחתן עם גרושה. וכהנה אינספור דוגמאות. זה נקרא במושג ההלכתי: שוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא. כלומר, אדם נאמן ביחס לעצמו לומר שאסור לו לעשות כך או כך. אבל זה רק כאשר הוא אומר את זה כאדם שיודע. והוא יודע על מה הוא מדבר. אבל במקרה שלך, אני מבין שאמרת את זה רק כסוג של קללה וכד', ולא התכוונת לומר שהם באמת ממזרים, בפרט שודאי את ממש לא יודעת כך שהם כאלה. לכן זה לא שייך כלל לסוגיה זו של שוויא אנפשיה, וברור שאף אחד אינו ממזר.
אבל עדיין ודאי שאסור לומר זאת גם כקללה. ראה במשנה ברורה סי' תרו ס"ק יג שהעלה צד שאם אדם אמר על חברו שהוא ממזר שיש לו ללכת לקברי אבותיו לקבש מהם מחילה משום שהוא פגע בהם! לכן, אדם צריך להקפיד על מילותיו, לא לדבר בשפה וצורה כזו גם כאשר הוא כועס.
מקורות:
