שאלה:
שלום כבוד הרב, קיבלתי על עצמי בלי נדר לא לסמוך על העירוב. בשבת אנחנו אוכלים אצל סבתא שלי שהבית שלה צמוד לשלנו וחלק מהחצר שלנו וחלק מהחצר שלה האם אני יכול לטלטל דברים בין הבתים?
תשובה:
שלום וברכה
אם יש לכם חצר מגודרת אין כל ממשעות לעירוב העירוני מבחינתכם, מה שצריך לעשות הוא עירובי חצרות, שזה מאפשר להוציא מבית לבית באותה חצר גם בלי עירוב סביב העיר, ראה במקורות.
מקורות:
דרך עשיית עירוב חצירות: לוקחים פת ומזכים אותה לכל דיירי החצר ומניחים אותה באחד הבתים שבחצר, לפני שמזכה את העירוב מברך ‘על מצות עירוב’ ואחר כך אומר ‘בהדין עירובא יהיה שרא לן לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית לכל הבתים שבחצר’ ובחדר מדרגות צריך לומר גם את הנוסח של שיתוף מבואות כיון שיתכן שדינם כדין מבוי, וכך הוא הלשון ‘בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית ומחצר לחצר ומגג לגג ומבתים לחצרות ומחצות למבוי וממבוי לכל הבתים והחצרות שבמבוי זה לנו ולכל הדיירים במבוי זה’.
שיעור הפת לצורך העירוב הוא: כגרוגרת לכל בית שבחצר ובחצר שיש בה למעלה מי”ח [18] בתים די בי”ח גרוגרות לכל בני החצר. לפי שיעור החזון איש שיעור י”ח גרוגרות הוא כ800 סמ”ק שהם כ13 מצות מכונה.
