לתרומות לחץ כאן

מכשירי מילה אינם דוחים שבת

שאלה:

שלום לרב , אם שכחו את מכשירי המילה מערב שבת , האם דוחים את המילה ליום התשיעי ? האם יש גם לדעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל תשובה בנושא ? הרב יכול בבקשה לרשום לי מקורות לעיון !? תודה רבה .

תשובה:

שלום וברכה

ברור שאם מדובר באופן שנצרכת מלאכה מן התורה הדבר אסור והמילה נדחית, ויש בזה הרבה פרטים, העתקתי לך מספרו העצום של ידידי הגאון רבי מרדכי אורי אנגלמן שליט"א רב מערב ראשון לציון ומגדולי וחשובי המוהלים בארץ, ספר ברית הלוי:

א.     אין השבת נדחית אלא מפני מלאכת המילה עצמה, אבל מכשירי מילה, כגון השחזת הסכין וכדו'[1], אינם דוחין את השבת[2]. וה"ה אף בנוגע למכשירין שאין בעשייתן רק איסור דרבנן[3]. שכל מלאכה שאפשר לעשותה מער"ש אינה דוחה את השבת[4]. ועל כן אם לא הכינו את הסכין וא"א למול בלעדיהם תדחה המילה לאחר השבת[5].

ב.      אם לא הביאו סכין מע"ש אין מביאין אותו בשבת במקום שאין עירוב, ואפילו במקום שאין בו אלא איסור דרבנן[6], ואפילו להביאו בשערו דהוי הוצאה כלאחר יד ג"כ אסור[7]. אבל אם שכח הסכין בגג וחצר או קרפף[8] מותר להביאו מזה לזה[9], אפילו עירבו החצרות עם הבתים[10].

 



[1] חכמת אדם (כלל קמ"ט ס"ל), וז"ל: מכשירי מילה אין דוחין שבת ויום טוב לפיכך אין עושין סכין למול בו. ע"כ. והוי איסור דאורייתא, משום מתקן כלי כמ"ש המאירי (ביצה פ"ג מ"ז) דהטעם דאין משחיזין את הסכין ביו"ט, משום דהוי מתקן כלי. ואיפסקא בשו"ע (סימן תקט ס"ב) גבי יו"ט. וכ"כ המשנ"ב (סימן שכג ס"ק מ) בשם הפרמ"ג גבי שבת דאסור להשחיז הסכין בשבת אף שלא בריחיים רק בעץ וכדומה דדומה לממחק. ע"ש. ויעויין בתהילה לדוד (סימן שכ"ג סקי"ז) שהקשה על דברי הפרמ"ג (מ"ז ססי' שכג) הנזכרים, דהשחזת סכין בשבת אף שלא בריחיים אלא בעץ וכדומה אסור דדומה לממחק. והנה בסי' תק"ט משום תיקון כלי נהגו בה ולא משום ממחק. ע"ש מה שתירץ. ולענין השחזת הסכין ע"י גוי יעויין באה"ל (סימן של"א ס"ו) שכתב להתיר לאור דברי המגן אברהם. אולם ציין לעיין בתשובת כתב סופר (סימן מט) דהיינו דוקא בדליכא מוהל אחר אבל אם איכא מוהל אחר שיש לו סכין מתוקן הגם שאין רצונו להשאילו אין להתיר. ע"ש.

 

[2] משנה (שבת קל ע"א) רבי אליעזר אומר: אם לא הביא כלי מערב שבת – מביאו בשבת מגולה. ובסכנה מכסהו על פי עדים. ועוד אמר רבי אליעזר: כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת – אינה דוחה את השבת, (ומילה) שאי אפשר לעשותה מערב שבת – דוחה את השבת. ע"כ. ובגמרא שם, אמר רב יהודה דהלכה כר"ע. ואיפסקא ברמב"ם (הלכות מילה פ"ב ה"ו) וז"ל: אבל מכשירי מילה אינן דוחין את השבת, כיצד הרי שלא מצאו סכין אין עושין סכין בשבת ולא מביאין אותו ממקום למקום, ואפילו מבוי שאינו מעורב אין מביאין אותו מחצר לחצר, ואין עירוב מדבריהם נדחה מפני הבאת הסכין הואיל ואפשר להביאו מערב שבת. ע"כ. וכן הוא בשו"ע או"ח (סימן שלא סעי' ו) וז"ל: מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת לפיכך אם לא הביא איזמל למילה מערב שבת לא יביאנו בשבת. ע"כ. וכ"כ ביו"ד (סימן רסו ס"ג). ע"ש. ובענין אי עשיית מכשירין בשבת אסור מדאורייתא איפלגו רבותינו הראשונים. דהראב"ד בתמים דעים (ס' ל"ז) בשם אחיו הר' משה ס"ל דמדאורייתא אף מכשירי מילה דוחין שבת ורק חכמים אסרו, וכ"כ להדיא המאירי (מגילה ד ע"ב). אמנם מפשטות הסוגיא בשבת (קלג.) משמע דמדאורייתא אסור. וכן היא דעת כמה מן הראשונים, ובביאור מחלוקתם האריך בספר הברית (סימן רסו בביאור סי' ד אות ב). ע"ש.

 

[3] גמרא (פסחים צב ע"א) ערל הזאה ואיזמל העמידו חכמים דבריהם במקום כרת. ע"ש. ובעירובין (סז ע"ב) חילקו בין שבות שיש בה מעשה לשבות שאין בה מעשה, ויבואר להלן. 

 

[4] ובענין מכשירין שא"א לעשותן מערב שבת, או שנאנס בער"ש, או שנתקלקל בשבת, יש שכתבו שאף בכה"ג אין מכשירין דוחין את השבת. וכן משמעות דברי כמה מן הראשונים בסוגיית הגמרא שם. וכן מבואר באורך באור שמח (הל' מילה פ"ב ה"י), והביא ראי' לזה מהא דאיתא בירושלמי (שבת פיו"ט ה"א) גבי מזבח שנפל בשבת הא אינו ראוי להתיר בשבת, וא"כ כיון שלא היה אפשר לעשותו מע"ש שהרי נתקלקל בשבת, תדחה בנייתו את השבת. ומשני, דמין מזבח ראוי מאתמול, דהיינו שעצם התיקון והכנת המזבח היה ראוי מאתמול, וממילא מיקרי מלאכה שאפשר לעשותה מער"ש. ע"ש. וע"ע בקובץ הערות (יבמות ו ע"ב) שתלה הדבר במחלוקת שני התלמודים. ע"ש. וכן הוא משמעות סתימת השו"ע ושה"פ. וכמ"ש בשו"ע הרב (ס' של"א ס"ז), שאין מכשירין דוחין את השבת אף אם נאנס בער"ש.

 

וזהו שלא כמשמעות דברי התוס' (יבמות ו ע"ב ד"ה טעמא) שכתבו, שבכל דוכתא משוינן הכשר מצוה שאי אפשר לעשותה מער"ש כמצוה עצמה. ע"ש. ובספר הברית (סימן רסו בביאור סי' ד) ציין שכן נראה גם מדברי המאירי (שבת קל ע"א) שכתב וז"ל: כל מלאכה שאפשר לעשותה מער"ש ופשע ולא עשאה, אינה דוחה שבת. ע"כ. משמע א"כ מדבריו דזהו דייקא היכא שפשע, אולם אם נאנס וכדו' שרי. וכ"כ בכללי המילה לר"י הגוזר (עמ' כג) דאם נפגם האיזמל בשבת, דוחין את השבת כיון שלא היה בפשיעתו. ע"ש.  

[5] לשון הרמב"ם (הל' מילה פ"ב ה"ז), וז"ל :זה הכלל כל שאפשר לעשותו מערב שבת אינו דוחה את השבת אבל אם שכח ולא הכינו המכשירין תדחה המילה לתשיעי. ע"כ. ולענין אי שרי לעשותם ע"י עכו"ם עיין לקמן סעיף ה'.

 

[6] ולענין הבאתו ע"י גוי עיין לקמן בביאורינו לסעיף ה'.

 

[7] חי' הרמב"ן והרשב"א (שבת קלד ע"ב). וראה עוד מה שמיישב בחי' הרשב"א שם, הא דהתירו לכרוך חלוק על אצבעו ולהביאו דרך חצר שאינה מעורבת, ולא דחינן המילה בכך כדדחינן לה מפני הבאת הסכין ואפילו דרך גגות וקרפיפות, ע"ש.

 

[8] שאינו יותר מסאתים, [דאלו אם היה יותר מסאתים, בכלל כרמלית הוא, כיון שלא הוקף לדירה ואסור להוציא מרה"י אליו וכמבואר בסימן שנ"ח – משנ"ב סימן שע"ב סק"י], או שהוקף לדירה אפי' הוא יותר מסאתים, או למבוי שמתוקן בלחי או קורה, אפי' לא עירבו בו, [ר"ל שלא נשתתפו החצרות יחד – משנ"ב שם סקי"ב], מ"מ מותר לטלטל כלים מזה לזה. וה"ה מגג או מחצר לקרפף או למבוי, וכמבואר באו"ח (סימן שע"ב ס"א וסימן שפ"ח ס"א) דאף לדבר רשות מותר לטלטל מזה לזה כלים ששבתו בתוכן. ע"ש.

[9] דכולן רשות א' הם א לכלים ששבתו בתוכן [היינו שהיו מונחים שם מבעוד יום, ולאפוקי כששבתו בתוך הבית] שמותר לטלטלם מזה לזה אפי' הם של בעלים הרבה, וכמבואר בשו"ע (או"ח סימן שעב), ואף אם לא עירבו יחד, [היינו את החצרות בהדי הדדי או הגגין והחצרות, דאלו בחצר גופא יותר רבותא הוא כשעירבו בהדדי כמו שמסיים לבסוף, – משנ"ב שם, סק"ה]. דלא אסרו אלא בכלים ששבתו תוך הבית כשקדש היום, דאותן אסור לטלטל מבית לחצר אם לא ערבו הבתים עם החצר, ואפילו ערבו הבתים עם החצר אסור לטלטל אותן כלי הבית מחצר זה לחצר אחרת שלא ערבו עמה, – ט"ז (סימן רסו סק"ב).

 

[10] פי' כל בית ערב עם חצר שלו, ומ"מ שרי לטלטל הסכין מגג לחצר או מחצר לגג, כל ששבתו שם כשקידש היום, ולא אמרינן הואיל ואז שכיחי כלי הבית בחצר אם נתיר לטלטל מחצר לחצר כלי ששבת באחד מהם יטלטל גם כלים ששבתו בבית מחצר לחצר וזה אסור, קמ"ל דלא גזרינן – ט"ז (סימן רס"ו סק"ג). וראה עוד בזה בשו"ע (או"ח סימן שע"ב ס"א) ומשנ"ב (שם).

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל