לתרומות לחץ כאן

קבורה בקומות – שני בני הזוג אחד על גבי השני

שאלה:

שלו'ם וברכה,
רצינו לשאול לגבי קבר מכפלה שמיועד ל 2 בני זוג אחד מעל שני, האם זה בסדר לגמרי מבחינת ההלכה, או שיש עדיפות לקבורת שדה באופן שכל אחד יקבר בנפרד ?

תשובה:

שלום וברכה

מבחינה הלכתית כיון ששני הקברים הם באדמה זה על גבי זה, ולא מדובר בקבורה בבנין, זה בסדר גמור. ברור שמבחינת כבוד ההורים יותר יפה ומכובד קברים נפרדים, אבל הכל לפי היכולת הכספית, העיקר שתהיה קבורת שדה ובענין זה זה בסדר.

מקורות:

לגבי קבורה בבנין קומות המחובר לקרקע האריכו הפוסקים:

בשו”ת בית יצחק יו”ד ח”ב סימן קס כתב בתחילה שאפשר לקבור בבנין רב קומות ורוצים לקבור בתוכו. אולם, בתשובה שלאחר מכן חזר בו והביא ראיה מדברי הר”ן בחידושיו לסנהדרין דף מו ע”ב, וז”ל: רמז לקבורה מן התורה, כלומר שצריך קבורת קרקע ואין אדם יוצא מידי חובת קבורה אלא בקבורת קרקע. ולא שתהא הקבורה ממש בקרקע ,שלא יצא יד”ח אם יקבור ארונו בקרקע, אלא הכוונה בקבורת קרקע מפני שהוא תכלית הענין, שאין לך גניזה גדולה הימנו. וכן הי’ מנהג התלמוד בקבורת הכוכין, שהיו נותנין שם המת כשהוא מונח בארון .אבל מפני שאמר הכתוב כי עפר אתה ואל עפר תשוב, ואמרו בהגדה שהעפר הוא רפואתו טוב לקיים בו קבורת קרקע ממש שלא בהפסק. וכן מנהגינו בגרוני’ ובגלילותיה ע”כ לשון הר”ן.

ומדברי הר”ן האלו הוכיח הבית יצחק ש”תלוש ולבסוף חיברו” אינו נחשב כקרקע לענין זה, משום שצריך כי עפר אתה ואל עפר תשוב, וא”כ אף בבנין שע”ג הקרקע שהעפר הוא עכשיו מחובר לקרקע עולם משמע מדברי הר”ן שאינו מועיל, ומשום שצריך להיות דוקא בתוך קרקע עולם שהיה מחובר מעולם קבורה משום כפרה ולכן יש להטמינו בארץ.

וז”ל הרמב”ן בתורת הבית על הגמרא הנ”ל הובאו דבריו בב”י סי’ שס”ב: נמצינו למדים שהעושים ארון למת ומניחו בבית הקברות אינה קבורה ובכלל מלין מתו הוא ועובר עליו ואם עשה ארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו אעפ”כ יפה היה לקברו בארץ דקבורת ארץ ממש מצוה כצואתו דרבי ואפילו בחו”ל ומה שנהגו חכמי התלמוד בארונות לאחר עיכול הבשר הוא או שהיו נוקבים ארון לארץ עכ”ל הרמב”ן וז”ל הטור שם א”ר יוחנן מנין לקבורה מן התורה פירוש שצריך לקברו בקרקע ולא יתננו בארון ויניתנו כך ת”ל כי קבר תקברנו בצואתו של רבי אמר ותהי ארוני נקובה לארץ פירוש שיטלו דף של הארון התחתון וישכיבוהו על הארץ שקבורת קרקע מצוה וכו’.

וז”ל האגרות משה סי’ קמ”ג: הנה ודאי שלבנות מאזאליאם שהוא בנין עם כוכים שנבנו בו להניח שם מתים הוא איסור גדול, דהא צריך לקבור בקרקע דוקא וממילא פשוט שחייבים לפרסם האיסור אשר שום איש מישראל אסור להניחו במאזאליאם אם מהני תרי איסורים הגדולים עבירת לאו ועשה על כל יום ויום לצד החטא הגדול שיצערו המתים, ופלא גדול איך מכרו לדבר מנוול כזה ואף אם הוא נכרי ורשע לא היה לו למכור לזה עכ”ל.

כמו כן, כתב הגרי”ש אלישיב בתשובותיו ח”ב סימן מד, שאין לעשות כן והטעם דאמרינן בסנהדרין דף מו ע”ב קבורה משום כפרה כי היכי דתהוי ליה כפרה בהטמנה זו שמורידים ומשפילים אותו בתחתיות. זאת ועוד ההצעה לבנות בתי קברות בבנין של מספר קומות היא שינוי ממנהג העבודה שנהגו עד כה. וציין, שבשו”ת דודאי השדה סימן ל כתב שמנהג קבורת המת הוא חמור משאר מנהגים ויש להקפיד בפרטיו ביותר. ואף שבחו”ל נהגו לקבור זה על גבי זה ודאי אין דנין מאי משאי אפשר ושם לא היו להם קרקעות לקבורה.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. שלום לרבני בית הדין,
    לאחר בירור נוסף עם החברא קדישא הבנתי שמדובר בקבורה במילוי אדמה על גבי שכבת בטון, כלומר לא קרקע עולם.
    שאלתי האם זה נחשב כקרקע לכל דבר מבחינת ההלכה או שיש בזה חילוקי דעות ואם כן, כיצד לנהוג למעשה.
    ישר כח גדול,

  2. אם מדובר בבנין מעל הקרקע זה בעיה, אם מדובר שבתוך האדמה בעומק יוצקים מעט בטון על בלוקים שתחתיהם הנפטר וממלאים עוד אדמה, זה בסדר כי יש חיבור מוחלט לאדמה הרגילה, לא הבנתי בדיוק במה מדובר.

  3. כידוע לי, מדובר במבנה בטון כמו מיטת קומותיים, שמכניסים אותו לתוך האדמה והנפטר לא מונח כלל על האדמה אלא על פלטת בטון.
    וכל זה טמון בתוך האדמה. אם כן מה הדין לגבי זה?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל