לתרומות לחץ כאן

כיבוד הורה שהתעלל בילדיו לאורך שנים

שאלה:

שלום אבי רשע לתאבון שהודה בפניי שהוא כופר. עברתי התעללות על ידו שלאחר כעשרים שנות טיפול פסיכולוגי בעמות משותף הגדרתי כאונס מתמשך. הוא לא כפר בהגדרה. לזכותו ייאמר שהוא שילם על הטיפול ועזר לי כלכלית מעט. הוא מתעלם, לביתו אנחנו מגיעים משפחתי ואני פעם בשנה אם בכלל. הוא נראה נעים הליכות אבל הוא לא. יש לציין שאביו כלומר סבי ז"ל ניתק קשר עם אימו ונלע"ד שזה דפוס גם אצל אבי. שאלתי: איך לכבד את המוליד אותי?

תשובה:

שלום וברכה

אם האב מתחרט על מעשיו וחזר בתשובה, וודאי שהבנים צריכים ללכת אליו ולכבדו, על אף כל הקושי הנפשי הגדול שכרוך בכך ולמרות הכעס עליו, בכל אופן הם חייבים לקיים את מצוות התורה שמחייבת את הבן לכבד את אביו. אם הוא לא חזר בתשובה על המעשה שעשה, יש לו דין של אב רשע, שנחלקו הפוסקים אם יש חיוב לכבדו, לדעת השולחן ערוך הבן חייב לכבד את אביו הרשע, ולכן ספרדי ודאי שחייב ללכת לפי הפסק השולחן ערוך וחייב לכבד את אביו, אולם הרמ”א מביא שיש חולקים וסוברים שאין חיוב כיבוד באב רשע, ומכל מקום יש שסוברים שגם הרמ”א לא בא להכריע ממש כנגד השו”ע, ולכן יש אומרים שראוי גם לאשכנזי להחמיר בזה, אלא שאשכנזי שרוצה להקל וודאי שיש לו על מי לסמוך בפרט במקרה כאן שיש בזה קושי נפשי גדול. [ודוקא במקרה שהאב לא חזר בתשובה, אבל אם הוא חזר בתשובה על המעשה  שעשה לכל הדעות חייבים לכבדו].

מקורות

הרמב”ם והטור נחלקו אם יש חיוב כיבוד אב ואם כשהם רשעים ולעניין הלכה דעת השו”ע יו”ד סימן ר”מ שחייבים לכבד אב רשע וכדעת הרמב”ם אולם כתב הרמ”א שי”א שאינו חייב. ועיין בפרי מגדים בהקדמה ליורה דעה (כללי הוראות איסור והיתר אות ג’) שנסתפק אם בכהאי גוונא דעת הרמ”א לחלוק על מרן המחבר, או דילמא שכל שלא כתב “וכן עיקר”, לא הביא סברת יש אומרים אלא לכבוד בעלמא, והעיקר להלכה כדעת המחבר. וכן כתב באמת בשו”ת מהר”ם זיסקינד סימן ד’. ולי הדבר צ”ע, שאפשר שמכיון שהביא הרמ”א סברת יש אומרים, כוונתו לומר שהדבר ספק, ובדאורייתא אזלינן לחומרא, ובדרבנן לקולא. עכת”ד.

ועיין בשו”ת הרמ”ץ (חלק יורה דעה סימן טז) שאף שהרמ”א כתב ויש אומרים וכו’, כיון שלא כתב וכן עיקר, הלכה כדעת המחבר שנאמרה בסתם. ע”ש. ועיין עוד בשדי חמד (כללי הפוסקים סימן יד אות יב). ע”ש. אולם הערוך השלחן (בס”ק לט) פסק כדברי הטור, שזוהי דעת רוב הפוסקים. ע”ש. ומדברי החיי אדם (כלל סז סימן יח) נראה שדעתו לפסוק להחמיר כמרן השלחן ערוך. וכן כתב בקיצור שלחן ערוך (סימן קמג סעיף ט’). וכן העלה בשו”ת בן יהודה (סימן ד’), שהעיקר בזה כפסק מרן המחבר, שגם אם אביו רשע חייב לכבדו, ואפשר שגם הרמ”א מודה לזה להלכה, ולא כתב סברת היש אומרים שפטור אלא לומר שיש ספק בדבר, ונפקא מינה לענין העוסק במצוה פטור מן המצוה וכו’. ע”ש. והובא בשדי חמד (מערכת כ’ כלל צט) בד”ה ואם אביו רשע. ע”ש. ועיין בכל זה בשו”ת יביע אומר חלק ח’ יו”ד סימן כ”א. ובחלק ב’ חלק יורה דעה סימן טו אות ט’.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. לכבוד דייני האתר שלום, בהמשך לשאלה. מולידי אדם עובד. ערב שבת קודש התקשרתי לאחל לו שבת שלום וספרתי לו בעדינות על השאלה ששאלתי. שאלתי אם ירצה לשמוע, והוא הסכים, לא לפני שהסברתי לו שמצוות כיבוד הורים שונה ממצוות אחרות כי היא סובייקטיבית ותלויה (וודאי במקרה הנוכחי, בעיני הבן\ת) שיתכן הרי שהאב טלית שכולה תכלת מצד עצמו. כשסיימתי להקריא בפניו את הדברים, הוא לא התווכח עם תוכנם אלא אמר: או.קיי אז?…

  2. הוא צודק בשאלתו… עליך לגבש מסקנותיך מן האמור מה גדרי החיוב, אבל לא הוא אמור לעסוק בענין… כמו כן גם להצד שלא חייבים בכבודו אין לבזותו, וקריאת המכתב והטחת האשמות בו הם בגדר בזיון. ואגב אין בכך גם כל תועלת… בשורות טובות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל