שאלה:
שלום לרבנים.האם קדיש שבין שיר של יום ובית יעקב לבין קוה אל השם שייך אדם שאמר קדיש על בנו אומר גם שם זה מועיל לנשמה ?אשמח למקור
תשובה:
שלום וברכה,
הקדיש הזה אכן נתקן במיוחד בשביל יתומים קטנים שאינם יכולים לגשת לפני העמוד, אבל זה לא אומר שגדולים שכן יכולים לגשת לפני העמוד לא אומרים אותו, כל קדיש שנאמר מועיל לנשמה, ואגב לא רק קדיש יתום, הקדישי יתום נתקנו כדי לאפשר לעוד ועוד אנשים לומר קדיש על יקיריהם בעיקר משום שמנהג בני אשכנז היה שרק אדם אחד אומר קדיש, ולכן כאשר יש כמה יתומים בבית הכנסת יש צורך לחלק ביניהם את הקדישים. לכן אין מה לחפש מקורות יש צורך להבין את הענין, אין קדיש מסויים שרק הוא מועיל לנשמה, כל אמירת הקדיש שעושה קידוש ה' וזיכוי הרבים מועילה לנפטר, אלא שיש קדישים שרק החזן יכול לומר ולא שאר האבלים ויש קדישים שכל האבלים יכולים לומר.
שלום
עיין כף החיים נה אות כ שהקדיש העיקי לעילוי נשמה הוא לפני עלינו לשבח
בפע״ח שער הקדשים אומר האריז״ל שדווקא הקדיש האחרון של שחרית הוא הוא הקדיש יתומים …
״ אבל ענין הקדיש בתרא אינו מכלל התפלה, כי הרי כבר עלו כל העולמות כנזכר, אבל הוא נקרא קדיש יתום, ששם הוא בחי' המתים שבעולם העשיה. וביאורו הוא, כדי להעלות כל הנפשות והנשמות שבעולם העשיה, בסוד תחיית המתים, ולכן אומרים היתומים, על אביהם ואמם שמתו:״
אולי שכמו כל המצוות שעושים לטובת הנפטרים כך גם שאר הקדישים מועילים לנפטר בתוך זכויות לנפטרים אבל הקדיש לפני עלינו לשבח דשחרית ממש נתקן בשבילם ..
באגרות קודש (חלק יז עמ' ער) כתב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע:
"במ"ש אודות מספר הקדישים, נכון הדבר שיהי' מספר ט"ז קדישים במעל"ע, ויש לקשר זה עם המבואר בזהר הק' (ח"א סב, ב) פעולת הקדיש לשעתא ופלגא שע"פ [זה] ט"ז קדישים הם כ"ד שעות המעל"ע".
השאר תגובה