חתימה עריבות על "עיסקא".

שאלה:

לכבוד הרב המשיב שלום רב חתמתי עריבות על עיסקא [בהיתר עיסקא] בין 2 אנשים, [ערב רגיל, לא קבלן] הלווה מנהל חנות ובשטר צויין שהחנות ומה שבה וכן הכספים הנכנסים לחנות – הכל משועבד להלואה. לימים מכר הלווה את החנות והפסיק לשלם את הרווח החודשי, והמלוה פונה אלי שאשלם, שאלתי האם מאחר שאינני חתום כערב קבלן, מחוייב המלווה לפני שהוא פונה אלי, לתבוע את הלווה בבית דין, [ולא די בסירוב הלווה לשלם] וכן האם אני יכול לטעון למלוה שיפנה למי שמחזיק בחנות או בסחורה שהיו משועבדים לחובו ?

תשובה:

שלום וברכה,

בערב רגיל לא ניתן לתבוע את הערב אלא אחר שתבע את הלווה ולא היה לו לשלם. ואם הלווה בעיר יכול הערב לדרוש שיתבעו את הלווה בבית דין, ורק אחר שבית הדין יפסקו שאין לו לשלם ישלם הערב.

בערב על עסקה יש מקרים שנחשב לערב על דבר שאינו מסוים ויש מחלוקת האם חל הערבות – יש לדון כל דבר לגופו.

במקרה הנ"ל כל נכסי הלווה משועבדים ולא רק החנות, כיון שלא התנו שהפירעון יהיה רק מכאן ולא ממקומות אחרים. ולכן גם לאחר מכירת החנות יש חוב על הלווה לשלם משאר נכסיו.

לא ניתן לגבות מהקונה שקנה את החנות, מאחר ולא משכנו את החנות עבור החוב, ומסתבר שהשטר חוב לא נחתם בעדים, ודינו כמלווה על פה שלא גובים מלקוחות. ובנוסף שכיום גם מלווה בשטר אין קול ויש לדון אם יגבו מלקוחות אם לא נכתב משכון על החנות.

בהצלחה.

מקורות:

רא שו"ע חו"מ סימן קכט סעיפים ח-י.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל