לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

בין בין נולד למוליד?

שאלה:

שלום לרבנים האם יש הבדל בין איסור נולד לאיסור מוליד? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

בהחלט יש הבדל, איסור מוליד הוא בפעולה אקטיבית של האדם, בעוד שנולד הוא דבר שנעשה מעצמו, ויש לזה גדרים שונים, למשל אסור לרסק קרח בשבת כדי לעשותו מים, אבל לגבי קרח שנמס האם מותר לשתות, רבים מתירים ולחומרא בעלמא נהגו שלא לשתותו אלא אם כן הוא מעורב במים ונמס בתוכם. חילוק זה נוגע גם לגבי שומן שנמס בשבת, אעתיק לך מדברי הבית יוסף בענין זה בסוף סימן שיח.

בית יוסף אורח חיים סימן שיח

ואסור ליתן אינפנאד"ה אפילו בריחוק מקום וכו'. בסוף פרק במה טומנין (נא:) תניא אין מרסקין לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש. ופירש רש"י מרסקין. משברין לחתיכות דקות: כדי שיזובו מימיו. משום דקא מוליד בשבת ודמי למלאכה שבורא מים הללו: אבל נותן לתוך הכוס. של יין בימות החמה ואף על פי שנימוח מאליו ואינו חושש. וכתב הרא"ש (סי' יג) על זה. כתב רבינו ברוך בספר התרומה (סי' רלה) ואסור להחם פשטיד"א בשבת אצל המדורה משום דשומן הנקרש נימוח והוה ליה מוליד ודמי להך דאין מרסקין לא את הברד וכו'. אבל הר"ן (כג: ד"ה ואין) כתב פירש רש"י דטעמא דאין מרסקין משום דדמי למלאכה שבורא המים האלו ומשמע דמשום סרך מלאכה נגעו בה. אי נמי גזירה שמא יסחוט פירות העומדין למשקין וכן נראה מדברי הרמב"ם בפרק כ"א (הי"ג) ודוקא היכא דעביד בידים הא אילו הניחם בחמה ונפשרו ואפילו כנגד המדורה מותרים הם דלאו נולד הוא ולא דמי למשקין שזבו (מתני' קמג:) משום דהני בעודם קרושים תורת משקין עליהם לכל דבר אבל בספר התרומה כתב דאסורין משום נולד ואסר ליתן קדרה שקרש [שמנוניתה] כנגד המדורה ולפי טעמו אף בחמה אסור השומן דנולד הוא והקשה עליו הרמב"ן (חי' שם ד"ה והא) דשומן כיון דלעולם אוכל הוא אפילו לרסק ולסחוט מותר דהא בפירות דלאו בני סחיטה נינהו סוחטין אותן לכתחלה (גמ' קמג:) ואין זו קושיא אצלי דשומן זה כיון דכל זמן שלא קרש זב וצלול הוא ודרכו בכך אף כשקרש כפירות העומדין למשקין דמו עכ"ל הר"ן: וסמ"ג (לאוין סה כא.) כתב מה שהביא רבינו ברוך מההיא דאין מרסקין את השלג וכו' לאסור ליתן פשטיד"א סמוך לאש מפני השמנונית הנקרש ועתה נמחה על ידו. יותר יש מכאן ראיה להיתר מלאיסור. כלומר דלא אסר אלא לרסק בידים אבל היכא שנמחה ממילא שרי. וכן כתוב בסמ"ק (סי' רפב עמ' רצח ובהגהות הר"פ אות יג). וכתב הרב המגיד בפרק כ"א (הי"ג) שדעת הרשב"א (שם ד"ה הא דתניא אין) שהטעם שאין מרסקין משום גזירת פירות העומדין למשקין ושכן נראה מדברי הרמב"ם ומדבריהם למדנו שאין כאן איסור נולד לפיכך מותר ליתן מאכל או קדרה שקרש שמנינותה בחמה או כנגד המדורה ואין כאן נולד וכן כתב הרמב"ן ז"ל עכ"ל. ורבינו ירוחם בחלק ג' (דנתיב יב סט ע"ד) הביא שתי הסברות וכתב שנראה עיקר כדברי המתירין: ונראה דלבעל התרומה נמי לא אסיר אלא בפשטיד"א שהשומן הנקרש הוא בעין לבדו ואין מתערב עם שום דבר וניכר אבל קדרה שיש בה שומן קרוש עם מרק שכשהוא נימוח מתערב עם המרק ואינו ניכר שרי כי היכי דשרי בסיפא דברייתא ליתן לתוך הכוס משום דמאליו הוא נמחה וכשהוא נמחה אז הוא מתערב ומתבטל ביין שבכוס ואין ניכר. וכן נראה מדבריו ומדברי המרדכי בסוף פרק במה טומנין (סי' של). והר"ן שכתב דלבעל התרומה אסור ליתן קדרה שקרש שמנינותה כנגד המדורה יש לומר דבקדרה של בשר שמן שאין בה מרק אלא דבר מועט היא. ומיהו אפשר דהר"ן סובר דלבעל התרומה פשטיד"א לאו דוקא דהוא הדין לקדרה ואף על פי שיש בה מרק לא דמי לנותן ברד לתוך כוס יין דשרי דשאני התם שאין הברד ניכר כלל אבל שומן שכשנמחה צף למעלה ניכר הוא ואסור לדעת בעל התרומה: וכתב בעל התרומה (במפתחות שבסוף הספר סי' רלה) שאם מערב שבת עירה ושפך חוצה המים והשומן שבתוכה מותר לחמם בשבת הפשטיד"א. ונראה מכאן שאפילו לדעתו מותר להחם בשבת חתיכת בשר שמן ואף על פי שמקצתו זב שאם לא כן אף על פי ששפך המים והשומן הוה ליה לאסור מפני חתיכות בשר שמן שבתוך האינפנאד"ה שהם נפשרים וזבים והטעם משום דכיון דדבר מועט הוא הדבר הנפשר לא חשיב ושרי: והמרדכי בסוף פרק במה טומנין (שם) כתב כדברי בעל התרומה ואח"כ כתב ורבינו יחיאל מפרי"ש היה מביא ראיה להתיר מדאמרינן פרק כירה (מ:) סכה אשה ידה שמן ומחממתה כנגד המדורה וסכה לבנה וסתם שמן זית הוי קרוש ואפילו הכי שרי ומכל מקום טוב ליזהר שלא לשים כל כך קרוב לאש אלא רחוק כדי שלא תהא היד סולדת בו עכ"ל נראה מדבריו דלבעל התרומה לא אסיר אלא במקום שהיד סולדת. וליתא דהא טעמא לאו משום בישול הוא אלא משום נולד וא"כ אפילו אין יד סולדת נמי ועוד דמשמע דלרבינו יחיאל שרי לחמם שמן זית אפילו במקום שהיד סולדת ובהדיא אסיקנא בפרק כירה דשמן יש בו משום בישול והפשרו זהו בישולו: ובעיקר הדין כיון דמידי דרבנן הוא נקטינן כרש"י והרמב"ם והרמב"ן דפליגי אבעל התרומה ומותר:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל