לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

בקיום מצוה על ידי שליח – מי מברך?

שאלה:

שלום וברכה,
בבקשה הרב יאמר לי מה קורה פה?
כתב הרב הליכות שבת בחלק א עמוד י, ואני מצוטט:
אולם בשעת הדחק, אם האשה דורשת זאת יש לתת לה לברך והבעל ידליק.
(בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב סעיף ו, וע"ע בשנה שניה פרשת נח סעיף ה, וסעיף יד)
והנה הציטוטים מהבן איש חי והרב יאמר לי מהיכן למד שהבן איש חי מתיר לאשה אם דורשת זאת לברך והבעל ידליק???

שנה ראשונה פרשת וישב סעיף ו :
אם בירך זוקף כפופים קודם מתיר אסורים לא יברך מתיר אסורים, משום דכפות קשה מאסור, וכיון דבירך זוקף הרי בכלל מאתים מנה, מיהו טוב לברך מתיר אסורים בלי שם ומלכות אלא יהרהר שם ומלכות בלבבו כדי שלא יחסר לו מספר האורות הרומזים ברכות אלו עליהם, ועוד הא איכא רש"ל וב"ח דפסקו לברך, לכן לצאת ידי חובת כולי עלמא יברך בלא שם ומלכות ורק יהרהר שם ומלכות בתוך הברכה, ואפילו אדם כפות בלאו הכי מחמת חולי שאינו יכול לזוז ממטתו, גם כן מברך ברכה זו דעל מנהגו של עולם נתקנו ברכות אלו ועיין מנחת אהרן כלל ה' אות י"ד:

נח שנה שניה הלכה ו:
טוב שהבעל יעסוק בערב שבת בתיקון הנרות, בהנחת השמן והפתילות, וכמפורש בדברי רבינו האר"י בספר הכוונות וזה לשונו: גם תזהר בתיקון הנרות של שבת; אמנם הדלקת הנר, היא מצווה על האישה בעלת הבית כנודע; עד כאן לשונו; עיין שם. וכן אנחנו נוהגים בביתנו לערוך ולתקן הנרות בידנו.

נח שנה שניה הלכה יד:
ידליקו נר-שבת במקום הנחתם, ולא ידליקום בזוית זו ויניחום בזוית אחרת, אפילו אם זה המניחה ומטלטלה הוא נכרי שאין לו איסור מוקצה; שאם יעשו כן, אינו ניכר שהודלקו לכבוד שבת. וכן לא תדליקם בעודם ביד המשרת, וכל שכן שלא תדליקם בחוץ ויכניסום בפנים; ואפילו אם האישה חולה, צריכה להדליק נרות שבת במקום הנחתם.

איפה??
איפה כתוב שמותר שהיא תברך והוא ידליק, הדבר היחיד שהבן איש חי מזכיר הוא "ואפילו אם האישה חולה, צריכה להדליק נרות שבת במקום הנחתם."
אני מבין מזה פשוט, שאפילו אם היא חולה , אין להקל ולהדליק נרות אלא במקום הנחתם, מה דיבר על זה שהיא תברך ומישהו אחר ידליק?

הרב יסביר?

תשובה:

שלום וברכה

אני בהחלט מבין את סערת רגשותיך, אף שאינני מבין מדוע עלי מוטל להסביר מה שכתב באותו ספר שאינני מכירו…

ומכל מקום לעצם השאלה, במשנה ברורה בסי' תלב סק"י מדבר באדם שעושה שליח לבדוק עבורו את החמץ, מי מברך, וכותב שם שודאי השליח מברך ולא בעל הבית, שכשם שנעשה שלוחו לעצם המצוה כך גם לענין הברכה, וראה בענין זה בשו"ת כתב סופר יורה דעה סי' קנ שהמשלח אינו רשאי לברך, וע"ע שו"ת האלף לך שלמה סי' קי שאם המשלח מברך הרי זה מנהג של בורות, וע"ע בית יוסף סי' תקפה בשם תרומת הדשן. ואגב כאן שמדובר באשה הדין חמור יותר, שכן הטעם לברך כשאדם אחר מבצע את המצוה הוא לכאורה רק מדין ערבות, ויש הרי מחלוקת גדולה בין הפוסקים אם יש ערבות לנשים, ראה מה שנחקו בזה רבי עקיבא איגר והדגול מרבבה בסי' רעא לגבי קידוש.

כך שברור שאין לאשה לברך במצב כזה ויש להסביר לה את הענין, ואינני מבין איזו שעת הדחק יש כאן, יהודים צריכים לדעת שבאנו לעולם לעשות רצון ה', ואם יותר טוב שהבעל יברך, הרי שכך מוטל עלינו לעשות.

יום נעים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל