שאלה:
אדם שראה אצל חברו כובע יפה בצבע שמאוד מתאים לו (לרואה) ושאל את בעל הכובע האם הוא מעוניין להחליף את הכובע תמורת כובע אחר. בעל הכובע הסכים להחלפה והוא מרוצה ממנה. – האם הראשון זה שראה את הכובע עבר על איסור לא תחמוד? (הוא כבר תקופה ניסה להשיג כובע בחנויות כזה אך ללא הצלחה)
תשובה:
שלום וברכה,
לדעת הרמב"ם וכ"פ המחבר שאיסור לא תחמוד מדאורייתא עוברים רק אם לבסוף גנב את החפץ שחמד, שאז עובר בלא תחמוד ובאיסור גזל. אבל אם רק חמד ולא לקח אינו עובר באיסור לא תחמוד.
ואם הפציר בחברו עד שמכר לו את החפץ, עובר באיסור של לא תחמוד מדרבנן.
במקרה שלך אם לא שכנעת את החבר שימכור לך את הכובע, אלא הצעת לו שימכור לך, והוא הסכים מרצונו הטוב, אין איסור כלל, אף לא מדרבנן, כיון שלא הפציר בו.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סימן שנט סעיפים ט-י. ובסימן לד סעיף יג. ובסמ"ע.
יישר כח ותודה על התשובה.
אך האם אין כאן "אל תתאוה"?
שלום,
ראה בשו"ע בסימן שנט סעיף י שמבואר שאם חושב בדעתו איך לקנות מחברו – עובד בלא תתאווה, ואיסור לא תתאווה עובר בלבו בלבד. ושם הכוונה שחושב איך להפציר בחבר. אבל אם רק מבקש ותו לא, אינו עובר.
שלום לכבוד הרבנים
ומה לגבי ספרי קודש? ספרי לימוד תורה?
מותר או אסור לחמוד? כשרואה אותם אצל חבר? ובחנות?
תודה
בחנות כשרוצה לקנות אין איסור של לא תחמוד, כיון שמיועד למכירה. ואם רואה אצל חבר אם רוצה ספר זהה לזה ולא את זה, אין איסור . ואם רוצה את זה וחושב איך לשכנע לקנות או איך לגנוב, אסור. ולא משנה אם זה ספרי קודש או דברי חולין.
השאר תגובה