שאלה:
שלום כב' הרבנים
בנידון אדם שיש לו בעיה ברגל ומשתמש בקביים כיוון שבלעדיהם יגרם נזק מיידי לרגל, האם מותר לו לצאת בהם לרשות הרבים בשבת במקום שאין עירוב.
מצד אחד היה אפשר להחשיב אותם כמנעל כיוון שבשום אופן לא ילך בלעדיהם כדי שלא לגרום לנזק, מצד שני הוא מסוגל ללכת בלעדיהם.
[בשמירת שבת כהלכתה פרק י"ח אות י"ג כתוב: "מי שחושש ללכת בדרך חלקה או מושלגת מחשש שמא יחליק אל לו לצאת לרה"ר ומקלו בידו", ובהערה ס"ג מובא בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל "דאף שרוב בנ"א מפחדים מהחלקה במקומות כאלה, אין זה חשיב כרגל דידיה, כיון שיכול ללכת גם בלא מקל אלא שהמקל מציל אותו מפחד". אולי זה דומה לנדו"ד שהמקל מציל אותו ממשהו אחר (הנזק לרגל) שאינו קשור להליכה, מצד שני אולי כאן זה שונה כי הקביים מונעים נזק וודאי ומידי משא"כ שם המקל מונע פחד ולא החלקה וודאית]
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
לפי המציאות שאתה מתאר, בה כל פסיעה אפילו אחת עלולה לגרום לנזק מידי, נראה שמותר ללכת עם הקביים גם כשאין עירוב. באופן זה הקביים נחשבים ממש כנעליים כיון שאינו הולך כלל בלעדיהם.
רפואה שלמה ושבת שלום.
מקורות:
ראה משנה ברורה סי' שא ס"ק כג-כד.