שאלה:
למה נוסח הברכה "שהכל נהיה בדברו" ולא שהכל נהיה *בדברך*? הרי הנוסח מתחיל ברוך *אתה* ה' ולא ברוך *הוא*. אשמח לביאור.
תשובה:
שלום וברכה
שאלה זו כבר נשאל הרשב"א, והרעיון של תשובתו שיש שתי בחינות בקב"ה נגלה מצד פעולותיו ונסתר מצד עצמותו, וכדי לרמוז לשתיהן תיקנו חכמים "נוסח משולב".
וזה לשון שו"ת הרשב"א חלק ה סימן נב:
עוד שאלת: למה נתקן נוסח הברכה, מחצה נמצא, ומחצה נסתר [כלומר: בגוף שני, ובגוף שלישי].
תשובה: דע, דיש לבעלי החכמה, סוד נשגב, ואין לנו כאן עסק בנסתרות. ואמנם, יש טעם נגלה, גדול התועלת, במה שתקנו נוסח הברכות כן, ר"ל בנגלה ובנסתר /כלומר: בגוף שני, ובגוף שלישי/. לפי שכבר ידעת, דשני יסודות יש שעליהם נבנה הכל. האחד: לדעת שהוא ית' מחויב המציאות, ושאין ספק בזה כלל, כמו שנתבאר ונתפרסם המופת עליו, ביאור רב. והב': שאין אמתתו ית' מושגב /מושגת/ כי אם לעצמו ית' לבד, והוא במציאותו נגלה לכל, ובאמתת מהותו נסתר ונעלם מהכל. וכדי לקבוע שתי הפנות האלה בנפשותינו, קבעו הנוסח בנגלה ונסתר. ברוך אתה, כמדבר עם מי שהוא נמצא מפורסם, עם שהוא מדבר עמו פנים אל פנים. וכדי שלא תשבש המחשבה שהוא ית' נמצא כמציאות שאר הנמצאים (ושחס), [ושיש יחס] בין מציאותו למציאותם, קבעו: אשר קדשנו; לקבוע בנפשותינו שאע"פ שהוא מפורסם, מהות מציאותו נעלם ונסתר שאי אפשר לדבר בו, רק בנסתר, ברוך הוא.
