לתרומות לחץ כאן

ללמד מצוות כשיש חשש שלא יבצעו כהלכה

שאלה:

שלום עליכם.
שאלה א
1. נשאלתי בדין מי שמזכה חילונים בקיום מצוות ומלמדם לברך עובר לעשייתן, אם יש לו להימנע כשיש חשש שיפסיקו בדיבור בין ברכה לעשיה. ולכאורה כל הדרכים בחזקת סכנה, ואוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר- שלא יעשו המצווה ודאי לא רצוי, ושיעשו המצווה בלי ברכה הוי איסור דרבנן, שיברכו ויפסיקו הוי איסור של ברכה לבטלה שלרמב"ם הוא דאורייתא (כמו שכתב להדיא בתשובה ולא כמו שרצו אחרונים לצדד בדעתו).

2. ולפ"ז אולי נדון דשב ואל תעשה עדיף, ולא להשתדל עמהם אלא באופן שבו בוודאות לא יהיה הפסק. אכן, המניעה היא חשש לפני עיוור, ויש לדון אם גם בספק-מכשול עוברים על לפני עיוור, ובפרט כשכוונתו רצויה לזכות את ישראל להרבות להם תורה ומצוות. ומצאתי באנצ"ת (ערך "לפני עיוור") שמקור הסוגיה דספק לפני עיוור הוא ממתני' דמשאלת אישה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה כו', ויש בזה שלוש דעות- דעת הזבחי צדק (רבי עבדאללה סומך זצ"ל; או"ח י"ח (השני, יש שני סימני י"ח)) שמותר רק אם האפשרות שיעבור רחוקה, דעת ר' יצחק אלחנן (עין יצחק או"ח יג, ג) שגם בספק השקול מותר, ודעת החת"ס (יו"ד י"ט) שאף כשיש צד רחוק להיתר מותר. ולכאורה בנידון דידן אין נטיה שיפסיקו בין ברהכ למעשה יותר מאשר שלא יפסיקו, והוי ספק-ספיקא, שמא הוא ספק השקול ומותר לר' יצחק אלחנן ואת"ל שיותר נוטה שיפסיקו עכ"פ לחת"ס מותר (ואולי יותר נוטה שלא יפסיקו, אך צריך לבחון זאת ע"פ הניסיון).

3. ואולי יש לצרף דעת הג"ב בית שערים (יו"ד י"ז) שבשוגג כלל אין עוברים בלפני עיוור. ובפרט אם נאמר דלפני עיוור הוא איסור בין אדם לחברו, יש לומר שכיוון שמכוון לטובה אין כאן איסור כלל כמו שבאר בזה ר' אלחנן (קובץ הערות סי ע') שבכל המצוות שבין אדם לחברו אם כוונתו לתועלת אין בזה איסור, וכן כתב הג"ר אשר שליט"א לצדד (פרשת קדושים, על לפני עיוור) אם כי נותר בצ"ע. שוב ראיתי מאמר במוריה שעוסק ממש בשאלת לפני עיוור לתועלת, והביא את דברי ר' אלחנן הנ"ל.
מה דעתכם בנידון?

שאלה ב
עוד שאלני אם נותן לחילונים לאכול ומלמדם לברך ברכת הנהנין וכוונתו לאכול בעצמו ממה שיותירו (החילונים אוכלים תחילה). במה שממתין עד שיאכלו יש איסור הפסק בשתיקה יותר מכדי דיבור, ונפשו בשאלתו אם מוטב שיתכוון שלא לצאת במה שמלמדם לברך, ואחרי זה, כשיבוא לאכול יברך בעצמו או שיש בזה ברכה שאינה צריכה (האם מניעת איסור לכתחילה דהפסק בשתיקה מסלקת שם "אינה-צריכה" מהברכה?

תודה מראש וכל טוב

תשובה:

שלום וברכה

ראשית יש לציין שיש לנו בענין הזה רבי גדול! קראו לו אברהם אבינו… כל אורח שהיה בא אצלו היה מלמדו למי מברכים וכו', ואשרינו שאנחנו יכולים ללמוד מדרכיו הטובים שהרי הוא אב לכולנו.

ולעצם בענין, ברור הדבר שיש ללמד אותם לברך וגם ללמד איך מברכים ושלא מפסיקים, ואין לנו אחריות כיצד הדבר יבוצע בסוף, שהרי בסופו של דבר זו הדרך הנכונה והטובה לקרב אנשים לאמונה והיהדות. ברגע שאתה מלמד איך עושים ממה נפשך אם הוא רציני יעשה מה שאמרת, אולי ישגה פה ושם אבל בגדול יעשה, ואם אינו רציני, בלאו הכי לא יעשה. אין לזה כל קשר להלכה האמורה בשביעית, שכן שם מדובר בהשאלה של חפץ לא בלימוד יהדות, וכשאתה בא לעשות חסד יש מקום לשיקולים אלו, אבל לא ללמד יהדות כדי שלא ישגו באופן הביצוע זו לדעתי מחשבה שגויה.

תזכה להפיץ את אור הקדושה בעם ישראל!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל