עמותה – למי לשלם קודם לאברכים או לשכירים

שאלה:

בס"ד
שלום רב,
נאמר ואני מנהל אגודה שמחזיקה גם אברכים וגם עובדים (מזכירות ומורות).
ההכנסות שאני מקבל לאגודה הם גם מתרומות וגם ממשרדים ממשלתיים כגון משרד החינוך ומשרד הדתות.
בפועל, אין לי את כל התקציב הדרוש בכל חודש, בגלל עיכובים בהעברות ממשרדים ממשלתיים (כגון שהם מכניסים תקציב של חצי שנה ביחד ולא חודש בחודשו), וכן של תורמים שלעיתים נותנים יותר ולפעמים פחות.
במידה ובחודש מסויים אין לי את התקציב הדרוש על מנת לשלם גם משכורות וגם מלגות לאברכים.
ממי אני אמור/רשאי/נדרש לעכב את התשלום?
האם לתת קודם לשכירים ולעכב את האברכים? או קודם כל מהאברכים, ולעכב את השכירים?
או אולי בכלל באופן אחר?
אשמח לשמוע את כל הצדדים ההלכתיים בנידון, וכן את ההכרעה הסופית?
בכבוד רב

תשובה:

שלום וברכה,

למנהל שאחראי על חלוקת המשכורות יש דעות שאם משהה את השכר בידו ולא מעביר את התשלום עובר באיסור של "בל תלין" ובעשה של "ביומו תתן שכרו". ולכן אם יש מעות בידו ולא משלם לעובדים עובר באיסור. אמנם אם לא משלם לאברכים אינו עובר. ולכן יש צד לומר שיש להקדים את שכרם של העובדים תחילה. אלא שהרבה מהפוסקים סוברים שגם שכר של אברכים שתורתם אומנותם שייך בהם איסור של בל תלין וביומו תתן. ולכן עדיין לא ניתן להחליט שיש להקדים את העובדים במוסד.

מאידך יש לומר שהתורמים מעדיפים שכספם יינתן לאברכים שלומדים, וא"כ יש לומר שיש להקדימם תחילה.

ולמעשה נראה היות ויש צדדים לכאן ולכאן, ראוי שהכסף שיש למוסד יתחלק באופן שווה לעובדים ולאברכים, ואח"כ ישלים להם את שכרם. כך שכולם יקבלו חלק משכרם.

בהצלחה.

מקורות:

איסור של בל תלין במנהל מוסד

בספר אהבת חסד (ח"א פ"י הלכה ד) כתב אפוטרופוס על נכסי חברו השוכר פועלים לצורכי חברו, נחשב כאומר שכרכם עלי, והוא עובר באיסור בל תלין, למרות שברור שהתשלומים הוא מנכסי חברו. ודייק מכאן בפתחי חושן (שכירות פ"ט הערה סו) שמנהל מוסד או מפעל שמוטל עליו תשלום שכירות לפועלים עובר בבל תלין, כדין אפוטרופוס. והוכיח שם מתשובת הרשב"א (ח"א סי' אלף קנז) שכתב השוכר מלמד לבני עניים ושכרו עליו עובר בבל תלין, וכ"ש אם הוא גזבר. נראה מדבריו כ"ש אם הוא גזבר שאין אחר שישלם אלא הגזבר שעובר הגזבר בבל תלין, למרות שאינו חייב לשלם מכיסו אלא מקופת ההקדש.

אמנם בשו"ת משנת רבי אהרן (ח"ב סימן עג) חולק וסובר שגזבר אגם שעליו לשלם ואין אחר שישלם, מ"מ כל שלא משלם אין השכר נשאר אצלו אלא שייך להקדש, והכתוב אומר לא תלין פעולת שכיר עמך עד בוקר, וכאן אין מלין אצלו אלא ביד הקדש, ולכן אינו עובר. ולתרץ שלא יקשו דבריו מדברי הרשב"א הנ"ל, אפשר לומר שהרשב"א דיבר באופן שאמר הגזבר שכרכם עלי, ואם לא יהיה בקופת ההקדש חייב הוא לשלם מכיסו, ואם לא יאחר התשלום עובר בבל תלין, אבל במוסד שמותנה הדבר שאין בעל המוסד חייב לשלם מכיסו אלא מקופת המוסד אינו עובר בבל תלין.

עיכוב שכר לבן ישיבה עובר בבל תלין – פתחי חושן (שכירות פ"ח הערה ג) שבט הלוי (חלק ח' סימן שטו).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל