שאלה:
יש לי מספר שאלות. אודה לכם מאוד על תשובותיכם.
1. האם מברכים על טבילת כלים?
2. האם מותר ליטול ידיים מבקבוק?
3. מה דינו של אדם היוצא מבית הכיסא ומעוניין לסעוד סעודה, האם עליו ליטול ידיים פעמיים, הן לסעודה והן כדין היוצא מבית הכיסא?
4. האם אדם שמאלי מחזיק את כוס ברכת המזון ושאר כוסות ביד שמאל?
5. האם להלכה ניתן להצטרף לזימון באכילת פרות ובשתיית משקים?
תודה רבה. תזכו למצוות.
תשובה:
שלום וברכה
- כלי שחייב בטבילה, בין אם חיובו מהתורה בין אם חיובו מדרבנן כמו כלי זכוכית, טובלים בברכה. יש כלים שיש בהם ספקות שונים והם כמובן יטבלו שלא בברכה.
- למעשה מעיקר הדין מותר ליטול ידים מבקבוק אף שפיו צר והמים לא מגיעים בבת אחת לכל היד, כיון שהקילוח רציף ולא נפסק, אלא שכיון שיש חולקים בכך, אם יש כלי אחר – עדיף [המגן אברהם סי' קסב ס"ק ה מחמיר, אולם האליה רבה שם דוחה את דבריו, וראה משנה ברורה שם ס"ק ל]. רק יש להעיר שאם מדובר בבקבוק פלסטיק חד פעמי יש מפקפקים אם כלים חד פעמיים יש להם דין כלי לענין נטילת ידים ושאר דברים שצריך כלי, כמו כוס לקידוש ועוד.
- בשולחן ערוך אורח חיים סימן קסה סעי’ א כתב: העושה צרכיו ורוצה לאכול, יטול ב’ פעמים. על הראשונה מברך: אשר יצר, ועל השנייה מברך: על נט”י. ואם אינו רוצה ליטול אלא פעם אחת, לאחר ששפך פעם אחת על ידיו ומשפשף, יברך: אשר יצר, ואח”כ בשעת ניגוב יברך: ענט”י. אולם, במשנה ברורה שם הביא בשם המגן אברהם ועוד אחרונים, שבפעם הראשונה לא יטול נטילה גמורה אלא רק עד סוף אצבעותיו, שאם לא כן לא יוכל לברך על הנטילה השניה שכן כבר ידיו טהורות.
אפשרות נוספת יש, בנטילה הראשונה ליטול ללא כלי, שכן מעיקר הדין נטילת ידים אחרי שירותים אינה טעונה כלי. לאחר מכן יגע בנעליים וכיוצא בזה ובאופן זה ודאי יתחייב נטילה נוספת. וראה הליכות שלמה פרק כו שכך נהג הגרש”ז אויערבך.
אולם, בס’ תשובות והנהגות ח”א סי’ קסח הביא שהחפץ חיים הורה למעשה ליטול ידיו רק פעם אחת לברך על נטילת ידים לנגב את הידים לברך אשר יצר ורק אחר כך המוציא, וכך הובא בדינים והנהגות חזון איש פרק ו סעי’ ח. ובארחות רבינו ח”א עמ’ עח.
- בענין זה נחלקו הדעות, המשנה ברורה בסי' רו ס"ק יח דייק מהמגן אברהם ורבי עקיבא איגר שמחזיק בשמאל, אולם בפרי מגדים שם א"א ס"ק ו מסתפק בזה, ובאליה רבה שם ס"ק ו כתב שכיון שימין מורה על התגברות החסדים יש להחזיק ביד ימין, לכן בכל דרך שיעשה יש לו אילן גדול להתלות בו…
-
בנוגע לאדם השלישי, המצטרף עמם לזימון, אין צורך שיאכל פת, אלא די בכל אכילה ושתייה, למעט שתיית מים (שולחן ערוך קצז, ב). לדעת כמה ראשונים הלכה זו נכונה רק בנוגע להפיכת זימון רגיל לזימון עם שם השם – להשלים מנין עשרה לזימון. , בנוגע לזימון רגיל, אם שניים אכלו פת, ואחד פירות, אין הקבוצה רשאית לזמן.
כדי שלא להיכנס לספק, מנהג עדות המזרח הוא להימנע ממצבים ששניים אוכלים פת והשלישי אוכל מאכלים אחרים (אם השלישי אכל מאפה, יש ספק נוסף בעניין) – אך בדיעבד, יש להם לזמן מספק, כפי שנתבאר לעיל. מנהג אשכנת הוא שאם השלישי אינו רוצה לאכול פת, אין להימנע ממצב שיאכל מאכלים אחרים (או שישתה משקה כלשהו, לבד ממים), ויזמנו על כך.
כלל נוסף הראוי לאזכור הוא מקום ששניים מבין הסועדים כבר סיימו את אכילתם, וכעת מצטרף אליהם שלישי. למרות שחובת תלויה בצירוף בין השלשה בנוגע לאכילתם, כתבו הפוסקים שדי בכך ששאר הסועדים עדיין רשאים לאכול, ואילו היו מביאים בפניהם איזה מעדן מיוחד, היו אוכלים אותו כחלק מסעודתם (שולחן ערוך קצז, א).
רק במקום שהשניים כבר סיימו את סעודתם באופן ששוב אינם רשאים לאכול, כגון אם כבר נטלו מים אחרונים, אינם יכולים לזמן עם השלישי.
