שאלה:
האם מותר לאדם הגר בבניין משותף להאכיל חתולים ליד פתח הבניין ובכך גורם למטרד עבור הדיירים האם ניתן לחייבו להימנע מכך או לחייבו אם נגרם נזק מהחתולים לבניין (לכלוך,שבירה של כד וכדו'. אשמח לקבל מקרות הלכתיים.
תשובה:
שלום וברכה,
אדם שמאכיל חתולים בפתח של בניין משותף – ומושך את החתולים לתוך שטח המשותף, יכולים בעלי הבניין למחות בידו שלא להאכילם כדי שלא יבואו לפתח הבניין.
אמנם על נזקים שנעשו על ידי החתולים נחשב גרמא – ולא ניתן לחייבו על כך.
בהצלחה.
מקורות:
איתא בגמ' (ב"ב כב:-כג.), שבחצרו של רב יוסף היו דקלים, והיו באים אומנים והיו מקיזים דם לבני אדם תחת אותם אילנות, ומחמת כן היו באים למקום עורבים כדי לאכול את הדם, ולאחר מכן היו העורבים עולים ומזיקים את אילנותיו ופירותיו של רב יוסף. אמר להם רב יוסף שיפסיקו להקיז שם דם, כדי שיפסיקו העורבים לבא למקום ולהזיקו.
והנה הרבה ראשונים הקשו על מעשה זה מהמבואר במשנה (ב"ב כב:) שיש להרחיק את הסולם מן השובך ארבע אמות, כדי שלא תקפוץ הנמייה דרך הסולם אל השובך, ותזיק ליונים הנמצאות שם, ואמרה שם הגמרא שיתכן שמשנתנו סוברת כרבי יוסי, המחייב רק ב'גירי דיליה', כיון ד'זמנין דבהדי דמנח ליה יתבא בחור וקפצה', כלומר, יתכן שמיד עם הנחת הסולם תקפוץ הנמיה ותזיק את השובך, והרי זה גירי דיליה. מבואר כאן שאם לא תקפוץ הנמיה מיד אין זה גירי דיליה, ומדוע אמר רב יוסף שיש להרחיק את מקיזי הדם מחצירו כדי שלא יבואו העורבים, והרי העורבים היו באים תחילה אל הדם, ורק אח"כ לאילנותיו של רב יוסף, ואין זה דומה לדין של נמיה, שקופצת מיד על הסולם.
החזון איש (ב"ב י. ד"ה והא) תירץ על קושיא זו, וז"ל, 'דשאני עובדא דרב יוסף, דדרך העורבים לבוא על הדם, אבל הסולם אינו גורם שתבוא הנמיה מרחוק, והלכך לא חשיב גירי דיליה אלא בהדי דמנח לה קפצה'. עכ"ל.
וביאור כוונתו בחילוק זה, שבסיפור של רב יוסף באו העורבים בגלל אותם מקיזי דם, ולכן אף שלא הזיקו מיד את האילנות, מ"מ כיון שהאדם גורם להם לבא נחשבים הם כגירי דיליה, אף שלא הזיקו מיד בבואם. אבל לגבי נמיה אין הסולם גורם לנמיה לבא, אלא לאחר שבאה לחצר יש לה דרך קלה להגיע לשובך, ובזה אמרה הגמרא שאם לא קפצה מיד אין זה נחשב גירי דיליה.
ולפי חידושו של החזון איש יש מקום לפשוט את הנידון דידן לגבי האכלת חתולים שגורם לבואם של המזיקים, א"כ אף אם לא באו המזיקים מיד יש להחשיב זאת ל'גירי דיליה', ולחייב את בעליהם להרחיק את ההיזק [במצב שאכן הסבל שהם גורמים נחשב מבחינה הלכתית ל'נזק'].
על המעשה הנ"ל של העורבים הקשתה הגמרא "הא גרמא הוא" מבואר שנזק זה נחשב גרמא ופטור.
שלום הרב,
באותו עניין, אני מאכיל אמא ושבעה גורים, אני פשוט אוהב מאוד חתולים וממש התיידדתי איתם. אבל גם קודם שהאכלתי אותם, הם היו רובצים על מדרגות הבניין. לאחרונה הבאתי להם אוכל, השכנים אמרו לי "אמנם רחמיו על כל מעשיו, אבל אשתי מפחדת לצאת החוצה בגלל החתולים" ועוד אחת העירה לי.
ושוב, אני לא זה שגרמתי להם לרבוץ על המדרגות.
בכל אופן, החלטתי לא לתת להם אוכל ליד המדרגות, אלא בגינה ליד הבניין. מפה ואילך עשיתי את שלי והשתדלתי להרחיק אותם מעט. הבעיה שהגינה שייכת לבניין, האם גם אז השכנים יכולים למחות, ובכלל האם חייב לציית למחאה שלהם?? ואם אתן בסתר יש בעיה? ממש נקשרתי אליהם
אני חושב שאתה גורם לשכנים לנזק עצום, ליכלוך ואי נעימות גדולה מאוד, יש להרחיק אותם מהבנין וסביבתו ככל שניתן.
השאר תגובה