לתרומות לחץ כאן

מקורות בתורה הקשורים בדיו של סופר סתם

שאלה:

שבוע טוב,

האם יש בתורה, פרטים הקשורים להכנת הדיו של סופר סתם?
מה המקור לאופן הכנה ושימוש בדיו לכתיבת תשמישי קדושה.

תודה מראש,
אילן.

תשובה:

שלום וברכה

אין בענין זה מקור מפורש בתורה, זה הלכה למשה מסיני.

מקורות:

 

בית יוסף אורח חיים סימן לב

ג ובדיו בפרק הבונה (שבת קג:) תניא כתב שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו ובירושלמי פרק קמא דמגילה (ה"ט) הלכה למשה מסיני שיהיו כותבין בעורות ובדיו וכתבו הרמב"ם בפרק א' (תפילין ה"ג) וכתבו התוספות בפרק שני דמגילה (יט. ד"ה על הספר) ובפרק שני דגיטין (יט. ד"ה דיו) ובפרק במה מדליקין (כג. ד"ה כל השרפים) שאומר ר"ת דדיו שמתקנים בעפצים לא מיקרי דיו מדתנן בפרק שני דגיטין (יט.) בכל כותבין בדיו ואמרינן בגמרא תאני רבי חייא כתבו במי טריא ועפצא כשר משמע שרבי חייא בא להוסיף על המשנה מכלל דעפצא לאו היינו דיו דמתניתין וכן כתוב בסמ"ג סימן כ"ה ובספר התרומה סימן קצ"ה והרא"ש כתב בהלכות ס"ת (סי' ו) דאינה ראיה דמי עפצא לחודיה אינו נקרא דיו אבל כשמערבין בו קומוס שקורין גומא בלעז נקרא דיו וראוי לכתוב בו אפילו על קלף מעופץ והרמב"ם בפירוש המשנה בפרק שני דסוטה (משנה ד) כתב שמי שאומר שס"ת הכתוב באלחיב"ר פסול הוא טועה והאריך בטעם הדבר וביאר שם המעתיק שאלחיב"ר הוא של עפצים ומטילים בתוכו קנקנתום ובפרק א' מהלכות תפילין (ה"ד – ה) כתב כיצד מעשה הדיו מקבצין העשן של שמנים או של זפת או של שעוה וכיוצא בהם וגובלים אותו בשרף האילן ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה ודכין אותו עד שיעשה רקיקין ומייבשין אותו ומצניעין אותו ובשעת כתיבה שורהו במי עפצא וכיוצא בו וכותב בו שאם תמחקנו יהיה נמחק וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות ואם כתב שלשתן במי עפצא וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים אם כן מה מיעטה ההלכה שנאמרה למשה מסיני שיהיו כותבים בדיו למעט שאר מיני צבעונין כגון האדום והירוק וכיוצא בהם שאם כתב בספרים או בתפילין או במזוזות אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונים או בזהב הרי אלו פסולים עכ"ל וכתבו שם ההגהות (אות ג) בשם התוספות ורבינו שמחה שהעיקר נראה שבכל דבר שיעשה אדם דיו בדבר שיתקיים ויהא ניכר על הקלף דיו הוא וכותבים בו ספרים תפילין ומזוזות עכ"ל וזה כדברי הרמב"ם והרא"ש וכן נהגו העולם לכתוב ספרים תפילין ומזוזות במי עפצא וקנקנתום: ומתוך דברי הרמב"ם למדנו דהא דתניא כתב את האזכרות בזהב יגנז לאו דוקא אזכרות דאפילו באות אחת משאר תיבות נמי מיפסל וכן כתב רבינו ירוחם בנתיב ב' ח"ב (יט:) ונראה דהא דקתני אזכרות משום דהוה סלקא דעתך דמשום דחשיבי עדיף לכתבם בזהב מבדיו קמ"ל דכל שלא כתבן בדיו פסול וכל שכן לשאר אותיות: וכתוב בנמוקי יוסף (הל' ס"ת ד. ד"ה סתומה) כתב את האזכרות בזהב כלומר שזרק זהב על כתב השמות שנכתבו בדיו אפילו הכי פסול דס"ל כתב העליון כתב ומבטל התחתון עכ"ל ונראה לי דהיינו דוקא כשאינו יכול להעביר את הזהב אבל אם יכול להעבירו יעבירנו וישאר כתב התחתון מיהו באזכרות נראה דאסור להעבירו משום דהוי כמוחק את השם ולפי זה משום הכי נקט אזכרות דבהני הוא דאמרינן יגנז דאין לו תקנה אבל בשאר תיבות אינו צריך ליגנז דמעביר הזהב וחוזר לכשרותו:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל