שאלה:
שלום, 2 שאלות
1. כתוב בפתחי תשובה (כרגע אינו על זכרוני איפה ביו"ד) שמי ששואל שאלה הלכתית ממישהו שלמד את הסוגיה, אך אינו רב, וקיבל פסק שאינו נכון, אינו נידון כשוגג אלא כמזיד, ורק אם שאל רב נידון כשוגג (אולי אני מתבלבל והחילוק הוא בין אנוס לשוגג ולא שוגג למזיד, עכ"פ החילוק וודאי זכור לי).
שאלתי היא, מי ששואל באתר דין, ולמפרע מתברר שהתשובה שקיבל אינה נכונה, מה דינו?
2. אם קניתי סלט פירות שמורכב ממיעוט תפוזים ורוב בננה, אבל אני קניתי אותו רק בשביל התפוזים (למרות שבאופן כללי אני אוהב גם בננה, אבל באותו רגע התחשק לי הסלט רק בגלל התפוזים). האם לברך על התערובת בפה"ע או בפה"א כי סוף סוף הוא הרוב?
תשובה:
שלום וברכה
על שאלתך הראשונה דילגתי כי היתה נראית לי לא מנומסת מספיק…
לגבי שאלתך השניה ברור שיש ללכת אחר הרוב, הנושא של חביב יכול לבוא לידי ביטוי רק בדיני קדימה בברכות, הנושא של עיקר וטפל יכול לבוא לידי ביטוי רק כאשר האחד משמש את השני, אבל כאשר מדובר במאכל אחד שפשוט אתה מחשיב כרגע חלק ממנו יותר מהשני זה לא משנה את אופי המאכל וברכתו. דומה הדבר למי שאוכל עוגת קצפת ועיקר הנאתו מהקצפת שודאי מברך מזונות, למרות שעוגה יבשה כלל לא היה אוכל.
לא חשבתי שהשאלה תתפרש כחוסר נימוס, היא באמת נשאלה מתום לב היות ואין ידוע מי הרב/נים המשיבים…אני חושב שהשאלה לגיטימית, אך סליחה אם טעיתי בשיקול.
עכ"פ בקשר לשאלה השניה, אני יודע שלא פוסקים שחביב קודם בעיקר וטפל (דלא כרמ"א המובא בריב), לכן כתבתי ששניהם חביבים באותה מידה אך כרגע, על דרך משל, מתחשק לו רק חמוץ ולולי התפוז המיעוט כלל לא היה קונה את הסלט. זו הייתה כוונת שאלתי.
הסיבה שהתלבטתי היא עקב הבה"ל בתחילת סימן ריב מש"כ בשם הדרך החיים?
שוב סליחה אם היתה פגיעה לא מכוונת בכבודכם
אני מבין את הנושא של הביאור הלכה שם בהקשר לנושא של הסימן, כאשר יש עיקר וטפל, וכלשון המשנה ברורה שם שאחד משמש את השני, שבאופן זה ודאי הברכה תהיה על העיקר אפילו הוא מועט, כאן אחד לא משמש את השני, רק אתה כרגע מעוניין בעיקר באחד מהם, אבל אתה אוכל הכל יחד באופן שמבחינת עצם המאכל אין עיקר וטפל רק מבחינת העדפתך, ובזה נראה לי שלכל הדעות הולכים לפי הרוב. אדרבה, לדעתי אין ענין להדגיש ששניהם חביבים באותה מידה, גם אם אחד חביב תמיד יותר יהיה הדין כך. אכן הגבול בזה דק, אם ממש לא מתחשק לו כרגע בננה והוא אוכל אותה על כרחו, מן הסתם הדין ישתנה.
אבל אם כן מה מוסיף הבה"ל על דבריו במשנ"ב ס"ק א, שהרי כ' שם שעיקר וטפל הוא שאחד עיקר והשני בא לתקן ולהכשיר, או שאפילו שניהם עיקרים אלא שאחד רוב והשני מיעוט. ולהדיא משמע שבמקרה של לתקן ולהכשיר אפילו המכשיר הוא הרוב, הולכים אחר המיעוט החשוב.
ואם כן מה מוסיף הבה"ל?
אינני יודע.
השאר תגובה