שאלה:
אני גר בדירת גג שנקנתה בשותפות, כאשר אני קניתי את הקומה העליונה, והשותף קנה את הקומה התחתונה, בדירתי קיים מרפסת פתוחה שממנו ישנה חדירת מי גשמים לקומה התחתונה, יצויין שהנזילה הייתה בעת קניית הדירה, במהלך השיפוץ סיכמתי עם הקבלן לתקן את הבעיה, ואמנם היא נפתרה חלקית, אבל בגשם חזק מאוד, עדיין יש נזילה, אחרי נסיונות שונים שהקבלן יתקן שלא עלו יפה, בניתי גגון מעל המרפסת.
היות ונוצר נזק מהנזילה, שאלתי האם עלי לשאת בהוצאות התיקון,בד"א או
אפי' בדיני שמים, כדי שח"ו לא ניכשל.
תשובה:
שלום וברכה,
נזילה שנוצרה מחמת ליקוי בנייה, אין חובת העליון לתקן. גם במקרים שהעליון חייב לתקן, לא חייב לשלם על נזק שנעשה. ונבאר את הדברים: אם התעסק בתיקון אינו חייב לשלם על נזק שנעשה, כדין אדם ששמר על שורו כראוי, ונפרץ הדיר ויצאה הבהמה והזיקה שפטור.
אם התרשל ולא תיקן: נחלקו הפוסקים במים שמחלחלים האם דינם כבור – כיון שאין כח אחר מעורב בו. או שדינו כאש – כיון שהולך ומזיק. והמזיק יטען קיי"ל כשיטות שדין המים כדין בור, ובור פטור על הכלים. ואיתא בירושלמי שקרקעות דינם ככלים לגבי נזקי בור.
במקרה שלך שהקלקול מחמת ליקוי בנייה, ובנוסף שאתה היית עסוק בתיקון הנזילה, הינך פטור לכו"ע בין בדיני אדם בין בדיני שמים.
בהצלחה וחנוכה שמח.
מקורות:
אם התעסק בתיקון פטור ראה משנה ריש הכונס (ב”ק דף נה, ב) הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה פטור. נפרצה בלילה או שפרצוה ליסטים ויצאה והזיקה פטור. למדנו כאן שממונו של אדם שהזיק שלא בפשיעה – פטור.
אם התרשל בתיקון הנזילה והמים חלחלו והזיקו ראה מאמר שכתבתי על זה בעלון המשפט גליון 43 עמוד 8
