לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

מתי זמן צאת הכוכבים? מה ההבדל בין הגאונים לרבינו תם?

שאלה:

כמה זמן לאחר השקיעה הוא זמן צאת הכוכבים.
בלוח יש כל מיני זמנים לחומרא, לקולא, וגם זמן צאת השבת הוא נע שם בסביבות 35 דק' ויצאתי מבולבל.
אני שואל בהקשר להדלקת נרות חנוכה לנוהגים להדליק בזמן צאת הכוכבים, אבל אשמח לקבל גם התייחסות עקרונית לשאלת זמן צאת הכוכבים.

תשובה:

שלום וברכה

קודם שנדון על זמן הדלקת נר חנוכה, זמן צאת הכוכבים יש בו שתי מחלוקות יסודיות:

בגמרא בשבת לד ב מבואר שזמן צאת הכוכבים הוא כדי הילוך ג' רבעי מיל לאחר השקיעה. ובתוספות שם הקשו שהרי בפסחים צד מבואר שצאת הכוכבים זה ד' מיל אחרי השקיעה, ותירצו ששתי שקיעות הן, ואותם ג' רבעי מיל שהם זמן בין השמשות, הם לפני השקיעה השניה, ולא מיד לאחר השקיעה הראשונה. כלומר, שזמן צאת הכוכבים הוא 72 דקות לאחר השקיעה, מה שנקרא בלשוננו, זמן רבינו תם. אולם המהר"ם אלשקר סי' צו הביא מתשובת הגאונים, שבין השמשות הוא מיד לאחר שקיעה ראשונה, ומה שאמרו בפסחים הוא זמן יציאת כל הכוכבים, אבל כבר לאחר ג' הרבעי מיל הראשונים הוא כבר לילה ממש, וכן פסק הגר"א והוא זמן הגאונים. וכן פשט מנהג הספרדים בארץ ישראל, כמבואר בחיד"א ברכי יוסף סי' שלא ובארץ חיים סי' רסא ועוד רבים.

אם כן המחלוקת הראשונה היא מתי הוא זמן הג' רבעי מיל של בין השמשות מיד לאחר השקיעה הראשונה או בסוף הד' מיל – זמן רבינו תם.

אלא שיש מחלוקת שניה, כמה הוא זמן הילוך ג' רבעי מיל: השיטה העיקרית היא שמיל זה 18 דק', ממילא ג' רבעי מיל הוא 13.5 דק'. וכך נקט השו"ע בסי' תנט, ורבים מאוד מהפוסקים. אמנם יש סוברים שהמיל הוא 24 דק' ויש סוברים שהוא 22.5 דק', לכן נהגו להקפיד שלא לומר קריאת שמע של ערבים לפני שיעור המיל המחמיר, שאז ג' רבעי מיל יוצא 18 דק' לאחר השקיעה.

החזון איש יש לו שיטה מחודשת, שהואיל ופני האופק בארץ ישראל 35 דק' לאחר השקיעה הם בדומה לפני האופק באירופה 72 דק' לאחר השקיעה, ממילא בני אשכנז שנהגו באירופה כשיטת רבינו תם, בארץ ישראל זמן צאת הכוכבים לגביהם הוא 35 דק' לאחר השקיעה.

מה שראית בלוחות במוצאי שבת אינו בגלל שיטת החזון איש, אלא משום שבמוצאי שבת יש גם ענין של תוספת שבת.

ממילא, זמן הדלקת נר חנוכה לנוהגים להדליק בצאת הכוכבים הוא 18 דק' לאחר השקיעה. אלא שהואיל ויש ענין של תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, נהגו בקהילות החסידים להתפלל ערבית לפני ההדלקה ורק אחר כך מדליקים. בני ספרד שלא מקפידים להתפלל ערבית ממש אחר צאת הכוכבים [וקוראים שוב קריאת שמע כשכבר ודאי לילה], נהגו במקומות רבים להקדים מעט ערבית ואז להדליק בצאת הכוכבים ממש.

ערב טוב ומבורך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל