שאלה:
כבוד הרב,
אנו זוג+3 נשואים 10 שנים, בשנתיים אשתי חוותה שלושה התקפי מאניה דיפרסיה קשים,כיום היא מאוזנת ומקבלת טיפול מניעתי, לדברי הפסיכיאטר אסור לה להיכנס להיריון בשנים הקרובות כהגדרתו מכיוון שהטיפול המניעתי מסוכן למומים בעובר,מה עלינו לעשות כדי איכשהו לקיים יחסים תקינים מצד המניעה,בעבר היה התקן תוך רחמי שנכשל בהריון חוץ רחמי, מה האיסור במשגל נסוג?
תודה
תשובה:
שלום רב,
בהגדרה ההלכתית זה נקרא דש בפנים וזורה בחוץ. – כמעשה ער ואונן. נכון, יש מחלוקת בגמרא בין ר' אליעזר לחכמים הם האפשרות הזו מותרת כאשר יש סכנה לאישה (או לתינוקה שכבר נולד). כמבואר ביבמות לד: "כל עשרים וארבע חודש דש בפנים וזורה בחוץ דברי רבי אליעזר. אמרו לו הרי זה כמעשה ער ואונן". ותירצו בגמ' שאינו ממש כמעשה ער ואונן, הם שימשו שלא כדרכה והשחיתו הזרע ארצה ואילו כאן הוא משמש כדרכה. כלומר, לדעת חכמים אסור. אולם היה מקום לומר שזה רק כאשר הסכנה היא כללית, כמו סיכון של תשמיש בהנקה כפי שהביאה הגמרא שם, שלדעת חכמים אנו אומרים שעליו לשמש כרגיל ומן השמים ירחמו. אולם כאשר יש סיכון ספציפי כתבו הפוסקים שגם חכמים מודים שמותר לשמש במוך (ראה בסוגיה ביבמות יב) או אולי גם באופן של דש בפנים וזורה בחוץ. אלא שבמקרה שלכם לענ"ד אסור לעשות כך. ניתן להשתמש במקסימום הגנה כמו התקן + פתילות או בנובורינג וכד'. כלומר, ישנם הרבה אפשרויות באופן שמותר. ממילא האפשרות של דש בפנים וזורה בחוץ ברור שהיא אסורה.
