שאלה:
כיום כאשר מלבד הנרות שמדליקים לפני שבת יש תאורה חשמלית, מה ההכרח להשתמש דווקא לאור הנר? האם מחוייבים להדליק נר דווקא היכן שהולכים לאכול, כאשר יש שם תאורה חשמלית?
ואם הדליקו במקום מסויים ע"מ לאכול שם ובליל שבת החליטו לאכול במקום אחר (כגון בחצר), שיש שם תאורה חשמלית. אפשר? ואם לא, אם יש משפחה אחרת שאוכלת בסביבת הנרות זה בסדר?
תשובה:
שלום וברכה
למעשה השאלה שאתה שואל יותר מורכבת: היום שיש חשמל איך בכלל אפשר לברך על הנרות, האם המצוה בכלל קיימת ויש בה טעם? ואכן, רבים מחמירים וכך ראוי לנהוג, שכיון שמעיקר הדין ניתן לקיים מצוה זו גם בחשמל, אזי, לפני הדלקת הנרות האשה מכבה את כל התאורה בבית ומדליקה שוב לכבוד שבת כחלק ממצות ההדלקה, כלומר כל האור בבית יודלק לשם מצות הדלקת נרות שבת, ולא תפסיק בדיבור מתחילת ההדלקה עד אחרי הברכה. אמנם, כבר הורו הפוסקים שהנהגה זו אינה מעכבת, ויש לסמוך על כך שהנרות בכל זאת משווים אוירה מכובדת ונעימה יותר ליד שולחן השבת אפילו שיש חשמל, בכל אירוע יוקרתי מדליקים נרות… וזה כבר קשור למעשה לשאלה האם חיוב ההדלקה הוא משום כבוד השבת או משום עונג שבת, שכידוע נחלקו בכך ראשונים בפרק במה מדליקין בשבת.
ומכל מקום, כיון שלשני הטעמים עיקר חיוב ההדלקה הוא במקום האכילה, ראוי שלא לאכול במקום אחר, אף שבדיעבד זה מועיל, במידה ועוברים שם במהלך האכילה, או לפחות הוא מקום השינה. סומכים על כך בעיקר בחג הסוכות אם חוששים להדליק נרות בסוכה מחשש שריפה וכדומה. וזה מועיל גם בצירוף הסברא שלמעשה גם הדלקת החשמל נעשתה לשם מצות נרות שבת.
מקורות:
על הדלקת נרות בחשמל ראה עוד כאן.
נניח במקרה שהדליקו נרות בחדר האוכל של המלון, ואח"כ מתחרטים ורוצים לאכול בחוץ. האם אפשר, במקרה שמשפחה אחרת אוכלת בחדר האוכל? ואם לא, מוכרחים לאכול ליד הנרות או שזה לא מעכב (שנחשב "צער" לעומת האפשרות לאכול בחוץ, מקום מאוורר ונעים יותר וכו')
במקרה הזה ודאי אין לאכול במקום אחר, כי ברגע שאתה לא אוכל בחדר האוכל אין לך כל שייכות למקום, זה הרי לא הבית שלך, בבית מלון לכן אם ההנהלה רוצה שידליקו סתם בלובי וכדומה זו בעיה, ויש להדליק דוקא בחדר האוכל.
כעת אני רואה בשולחן ערוך הרב (רסג יד) שכותב במפורש ש(אף שצריך להדליק ולברך על השולחן, מ"מ) אם יש כמה נשים בבית אחד, אפשר להדליק במקום אחר אף בחדר שאינו מיוחד לה, ובלבד שישתמשו שם אפילו אחרים לצורך אכילה.
אלא שעכשיו אני רוצה הבהרה, האם אופן זה הוא בסדר רק כשאותם שמשתמשים שם צרכי אכילה הדליקו שם ג"כ, או שאם יוצא בפועל שהמשפחה שאכלה שם הדליקה בחדרם במלון, והאשה היחידה שהדליקה בחדר האוכל לא אוכלת שם. האם זה בסדר? (דוגמא זו היא מעשה שהיה עם משפחתי)
כפי שהסברתי במלון הנושא הזה הרבה יותר בעייתי, משום שאם לא אוכלים שם זה בכלל לא נחשב הבית שלה, וזה כמו להדליק בבית של מישהו אחר שאין בזה קיום מצוה, וכמו שהברתי לגבי הדלקה בלובי וכדומה שאינה מועילה כלל ויש בזה חשש ברכה לבטלה. שונה לגמרי מהדלקה בבית הפרטי בחדר שאינו מיועד לאכילה.
■כאשר מדליקים נרות שבת
וגם מדליקים מחדש את מנורות החשמל
של הבית שרוצים שידלקו,
-מוכרחים להדליק את נרות השבת
לפני את המנורות?
או שזה לחלוטין לא משנה ומה שיותר קל?
■האם זה משנה אם לא אותו אדם
מדליק את נרות השבת
וגם את מנורות החשמל של הבית
שרוצים שידלקו למשך השבת?
תודה.
קודם את החשמל ואז בלי להפסיק בדיבור את הנרות
דווקא קודם את החשמל?
דהיינו לפי הסדר הזה:
1]לפני הכל: ברכת "להדליק נר של שבת קודש".
2]הדלקת מנורות החשמל. 3]ורק בסוף: הדלקת נרות השבת.
?
קודם חשמל, אחר כך נרות ואחר כך מברכים. כך ודאי לבני אשכנז. בין בני ספרד יש מנהגים חלוקים.
גבר שלא מקבל שבת בהדלקה, יברך לפני הנרות.
1]■מה יקיים אשכנזי רווק
שלא מקבל שבת בהדלקה?
האם:
א]לפני הכל: ברכת "להדליק נר
של שבת קודש".
ב]הדלקת מנורות החשמל.
ג]ורק בסוף: הדלקת נר השבת.
?
או שלא רצוי להפסיק
בין הברכה
לבין הדלקת הנר שבת,
גם כאשר ההפסקה היא לצורך
הדלקת מנורות לשבת,
ולכן הסדר [לגבר המדליק שאינו
מקבל שבת בהדלקה] הוא:
א]לפני הכל: ברכת "להדליק נר
של שבת קודש".
ב]הדלקת נר השבת.
ג]ורק בסוף: הדלקת המנורות.
2]■זה מעכב אם הקדים
את קריאת-הברכה
גם להדלקת המנורות
ולא רק להדלקת הנר?
תודה.
כדאי להסמיך את ברכת ההדלקה לנרות, אפשר להדליק את המנורות או לפני או אחרי אבל בלי להפסיק.
השאר תגובה