טעות עכו"ם בחברת ביטוח

שאלה:

שלום.
אני וחבר שכרנו ביחד אוטו ורכשנו פוליסית ביטוח אך הביטוח היתה על האשראי שלו על אף שאני השתתפתי בחצי מההוצאה הכספית.

אחר שהחזרנו את האוטו פתאום רואים גביה מהאשראי מחברת ההשכרה. לטענתם השקרית היזקנו לאוטו. בקשנו מחברת האשראי שיבטלו את המקח והם לקחו הרבה זמן לחזור אלינו עם תשובה. בינתיים פנינו לחברת ביטוח והתחלנו איתם את תהליך הגביה-פיצוי. לפתע האשראי החליט להחזיר את דמי המקח עקב כך שהיה ניכר שהם משקרים.

השאלה היא האם ניתן להמשיך את תהליך ה במקביל עם חברת הביטוח. יש לציין שזה חברה שבבעלות גוים וא"כ זה לכאורה בעיה מצד דברי החינוך גבי מה שכתב אודות השבת אבידה לעכום. וכן דברי רשי באלו מציאות שלא ייראה שעושה מצד היושר וההוגנות אלא מצד שכך ציוותה התורה. גם הטעם של קידוש השם לכאורה לא שייכת כאן באיזה פקיד זוטר שעונה במענה טלפוני.

השאלה היא אם ניתן להמשיך את תהליך הגביה כגון לספק להם את מספר חשבון הבנק וכדו' כיוון שהתחיל בהיתר או נימא שחו"מ שונה במהותה מיו"ד ואין גדר כזה של התחיל בהיתר.

על הצד שמותר לקחת את הכסף למי היא מגיעה. האם זה דווקא לבעל חשבון הבנק או גם לחברו ששילם על חצי מסכום הפוליסה? יש אולי דמיון לתוס בכתובות גבי מעות ושליח ושיטת ר"ת.

תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה,

שאלתכם לא קשורה להשבת אבדה לגוי. אין כאן השבת אבדה, אלא קבלת החזר כספי או פיצויים שלא כדין. שאלתכם שייכת לטעות גוי – האם מותר להטעות את הגוי ולהוציא ממנו מעות. שנחלקו בו הפסוקים והרמ"א סימן שמח הביא ב' שיטות בזה. המושג של התחיל בהיתר לא שייך כאן.

מאוד ייתכן שמגיע לכם פיצוי למרות שחברת האשראי החזירה את התשלום, הפיצוי ניתן על הערמה שעשו לכם.

בכל מקרה הפיצוי שייך לבעל האשראי בלבד ולא לשותף. וטעם הדבר: שאילו בעל האשראי היה ניזוק מגנבתם, וחברת האשראי לא היו מחזירים את הכסף, וגם הביטוח לא היו משלמים, נטל ההפסד היה על בעל האשראי בלבד, והשותף השני לא היה צריך להשתתף עימו בגזלה שגזלו אותו. ודינו שווה לנתפס על חברו, עבור בני העיר, שאין בני העיר צריכים להשתתף עימו. ומאחר ובהפסדים היה הנטל עליו, כמו כן בפיצוי שמחמת ההפסד זכאי הוא בלבד.

בהצלחה.

מקורות:

להטעות גוי – שו"ע חו"מ שמח סעיף ב.

נתפס על חברו אין חברו חייב לשלם לו – שו"ע חו"מ סימן קכח סעיף ב.

נ.ב. קידוש השם שייך גם במזכיר זוטר שיראה שישראל מחזירים.