שאלה:
שלום לכבוד הרבנים ותודה רבה על הכול אני ברוך השם חזרתי בתשובה כבר 12 שנים ומשתדל תמיד ללכת בדרך השם ולעשות לבורא נחת רוח שאלתי היא כשהיתי בן 18 20 לערך אמרתי לחברתי דאז הרי את מקודשת לי בטבעת או שרשרת זו כדת משה וישראל ונכחו במקום שני עדים חברים שלי שלא היו מחללים שבת בפרהסיה אך היו מכבדים חששתי מאוד שנזכרתי בזה אך זכור לי שחברתי דאז לא רצתה לקחת את הטבעת או השרשרת ואמרה שזה אסור ואני לחצתי עליה מאוד מאוד ונמשך דין ודברים ביננו זמן לערך חצי שעה וכמדומני שבסופו היא לקחה ביד אך אמרה בפרוש שלא וזה אסור וניסתה להחזיר לי היא לקחה כי אני נתתי לה ואפילו בעוד קצת עם שכנועים אך היא בטוח ממש לא רצתה אך אולי לקחה רק כדי שאעזוב אותה או שלא לקחה בכלל זה איני זוכר בדיוק וכול המעשה הזה חל בשבת קודש
תשובה:
שלום רב,
שאלה זו חמורה. יתכן שלא יהיה מנוס אלא לחקור את הבחורה והעדים ולשאול אותם מה הם זוכרים. ישנם הרבה שאלות באתר שהם תחת הכותרת "קידושי שחוק" שלצערנו לפעמים מתרחשים אצל בני הנוער בלי שהם מודעים היטב להשלכות שלהן. אבל בדרך כלל המקרים נראים כתופעות שעפ"י הלכה לא ניתן להגדיר אותם ככאלה המצריכים בירור מעבר לפרטים הבסיסיים. לא כן הוא המקרה הזה.
במקרה זה אמרת לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו, ונתת לה את הטבעת. אני מבין ממך שהיא סירבה לקבל, ועד כאן הכל בסדר משום שזה לא הגיע לידה. אבל לאחר שיכנועים רבים היא ניאותה לקבל וכאן לא ברור בדיוק מדוע. אבל העובדה היא שהיא קיבלה לאחר שאמרת לה שזה לצורך קידושין, למרות שחלף זמן רב אבל עדיין הייתם "עסוקים באותו ענין". כלומר, זה ניתן לשם קידושין. ראה שו"ע אבה"ע סי' כז שעסוקים באותו ענין כורך את המעשה לתוכן השיחה, בפרט שנאמר בתחילה הרי את מקודשת לי שהמטרה היא עבור זה.
גם העדים שנכחו בכל הטקס הזה לא ברור האם הם פסולים או לא. יתכן שאם רשמית הם היו שומרי שבת כפי שאתה רומז כאן, ורק מעשית לא בדיוק שמרו שבת, לכאורה צריכים שני עדים שיעידו בנכחותם ובכך יפסלו לעדות מאותו הזמן (לדעת רוב הפוסקים).
האפשרות שאני רואה שלא יחול קידושין במעשה כזה, הוא אם אכן השיכנועים היו שבעצם אין בכך בעיה כי זה לא לשם קידושין אלא לשם הטקס – שחוק. אמנם זו בדיחה ממש גרועה, אבל אם זה מה שהסברת לה לכן היא ניאותה לקבל בסופו של דבר אז אפשר לומר שאין כאן קידושין משום שבתחילה כאשר אמרת הרי את מקודשת לי היא סירבה לקבל. והסכימה רק לאחר שנאמר בפירוש שזה לא לשם קידושין.
