שאלה:
קיבלתי יין של יקבי גולן שמיטה תשע"ה אוצר בית דין של הרב אוירבך רבה של טבריה. לא זוכר מתתי קיבלתי את היין לפני זמן ביעור או אחרי הזמן. מזמן שקיבלתי אותו עד היום לא הפקרתי אותו. מי שהביא את היין לא יודע עכשיו אם היין נקנה בחנות או לא. מדובר בבקבוק אחד בלבד. מה לעשות אם היין האם הוא מותר בשתיה ואם מותר לסמוך על אוצר בית דין של הרב אוירבך או שיין אסור בשתיה כלל וצריך להשמידו
תשובה:
כיון שמדובר רק בבקבוק אחד יש להקל.
מקורות:
יין שלא הופקר או שלא היה ברשות אוצר בית דין בזמן הביעור [שהוא פסח של שנה שמינית], הרי הוא נאסר בהנאה. וכדין כל דבר הקדוש בקדושת שביעית שעבר זמן הביעור [רמב”ם שמיטה פ”ז ה”ג]. אולם אם היה ברשותו בזמן הביעור רק כדי מזון ג’ סעודות [דהיינו לכל בני הבית והוא כבקבוק וחצי לכל סועד], מותר בהנאה.
ולא צריך להפקירו ואחר כך לזכות בו?
וגם אם ניתן לסמוך על אוצר בית דין של הרב אוירבך?
אין צורך, כמות כזו אינה חייבת בביעור. מן הסתם ניתן לסמוך על האוצר בית דין של הרב אויערבך, שהוא ת"ח חשוב מאוד.
תודה רבה
מה השיעור של בקבוק וחצי לכל אחד?
בשו"ע או"ח שפו,ו משמע שרביעית היא סעודה אחת, ועפ"ז 3 סעודות הן 258 מ"ל (ואפי' להחזו"א – שכמדומני רובא דעלמא לא סומכים על שיעורו להקל – 450 מ"ל)!
לענין שביעית השיעור הוא מה שאנשים רגילים לאכול בסעודה, ולאו דוקא רביעית, כך הורה הגרי"ש אלישיב, ראה משפטי ארץ פרק ל.
קיבלתי יין של יקבי הרי גליל שמיטה תשפ"ב אוצר בית דין של הרב אוירבך רבה של טבריה. מדובר בבקבוק אחד בלבד. מה לעשות אם היין האם הוא מותר בשתיה ואם מותר לסמוך על אוצר בית דין של הרב אוירבך או שיין אסור בשתיה כלל וצריך להשמידו
הסומך על כך שבשוגג אינו נאסר ושותה כיון שאין כאן יותר משלוש סעודות, יש לו על מה לסמוך אף שיש חולקים ואוסרים.
החזון איש בסימן יד נוטה להחמיר, אולם במנחת שלמה סי' נא אות נז מיקל בזה הגרש"ז אויערבך שיבערם עתה מיד על ידי הפקר, וכדעת החרדים והשערי צדק שהקלו כך בשוגג, או בכמות כזו קטנה – ישתה.
השאר תגובה