חובת האישה בזוגיות

כבוד הרבנים הגאונים והמופלגים בתורה ויר״ש. אשלח לכם אות חיים ממני [אין חיים אלא תורה]

עיין בבאר היטב סימן ע״ז סק״ז שכתב בשם מהרי״ט (ח״א בי׳ ה׳) חידוש גדול בזה״ל: ״לא מצינו מורדת אלא באומרת מאיס עלי או מצערנא ליה אבל אם היא טוענת בעונה האמורה בתורה הטיילין בכל יום וכו׳ לא כייפינן לה שאינה שבוית חרב להזדקק לו בכל שעה״

מבואר מדבריו דאשה סתם שלא רוצה להזדקק לבעלה בזמן שהוא רוצה, אין בה דין מורדת. ואפילו בעונה של הספנים שהיא רק פעם בששה חדשים יכולה לעכב.

אמנם גם מדוייק מלשונו שהגדר הוא מחמת שאינה רוצה להזדקק לו ״כל שעה״ משמע שלפעמים מסכימה, לפעמים כן ולפעמים לא. ולכן אפילו בעונה האמורה בתורה יכולה לומר ״לא רוצה״ במשמעות דלא התחשק לה, ולעומת פעם זה, פעמים אחרות אומרת כן.

ועיין ברש״י בפרשת בראשית על הפסוק ״והוא ימשל בך״ ז״ל ״אין לך מצח לתובעו בפה אלא הוא ימשול בך, הכל ממנו ולא ממך״ ומלשונו אין שום הכרח, אמנם עיין בשפתי חכמים שכתב ״ואע״פ שהיא אינה רוצה אלא הוא רוצה יכול לכופה״ וכו׳. נתבאר דהתורה נתנה כח לאיש לכוף את אשתו בתשמיש בזמן שהוא רוצה, ולהדיא דלא כמהרי״ט הנ״ל.

תלמידכם אברהם