שאלה:
שלום להרב,
שאלה פרטי גבי נדרי חלום:
פרטי על עצמנו, אני נולדתי במדינה אחרת וגר עכשיו בארצות הברית, ואשתי מכאן ובני נולדו כאן.
חלמתי שעוד הייתי במדינה שלמדתי, ששם מקום גרוע שאין בטחון והרבה גנבים וכל מיני דברים שלא טוב לחיים יהודי, ורציתי לחזור כאן לאמריקא הכי מהר שאפשר ואשתי לא היה כ"כ מרוצה- וזה דבר של חלום כי במציאות אנו אינם רוצים לדרוך כף שם כלל!
ותוך פחד להיות שם שמקום לא טוב לחיים יהודי, אמרתי לה' שאם יעזור אותנו לבוא לכאן הייתי נותן אלף דולר לצדקה, שזה אברך כולל כמוני זה הרבה. ואז קמתי וב"ה היה רק חלום וחלמא טובא חזאי חלמא טובא חזאי חלמא טובא חזאי ולא היה מציות!
מ"מ חושש אני אם נדר כזה בחלום חל ואני צריך לתת האלף דולר? כיון שלא זוכר בדיוק טוב מה שאמרתי ואפשר שאמרתי שאם יתן לי ה' להיות במדינה זו (אמריקא) עם משפחתי הייתי נותן הסכום של אלף דולר, והנה אני כבר נעשתי אזרח וגר פה איתן חיים טובים ב"ה ואף שחלק א' של חלום בטל, הבקשה נראה שקיים שכאן אני גר עם משפחה.
כיוון שעם הארץ בנושא זה של נדר וחלומות הריני בא לשאול לרבותי כאן מהו? ואם חל בלי נדר רוצה אני לתת חלק מזה לכם.
ומה יש לעשות כדי שלא יהיה לי דבר זה של נדר בחלום?! חשבתי שהיה מציות שהיה חלום שמאוד דומה למציות.
ברכה והצלחה
תשובה:
שלום רב
נדר שלא בדעה צלולה או מתוך שינה אינו נחשב לכלום. אולם לכתחילה צריך התרה משום שחוששים שמא הנדר נאמר בהקיץ ומתוך מחשבה כל שהיא. יש לומר את הנדר בפני שלושה אנשים ולפרט באוזניהם שאילו היית בדעה צלולה בטח לא היית מתחייב כזה דבר, והם יאמרו מותר לך שלוש פעמים. ואף שנדרי צדקה מתירים רק מדוחק, כיון שזה רק ספק, יש להתיר.
במקרה שלך יש לצדד שגם התרה לא צריך, כיון שבודאי לא היית רוצה בכך, וזה גם נובע מטעות שסבור היית שאתה שם, וממילא זה בכלל נדר בטעות, ורק לחומרא ממש מחמת שאני מכיר ברום ערכך ודיקדוקיך במצוות אם אתה עדיין חושש תעשה התרה.
מקורות:
בשאלה זו נחלקו ראשונים (כפי שהובאו בשו”ת רדב”ז, ח”ב, סימן צט), ובשולחן ערוך (יו”ד, סימן רי, סעיף ב) נפסק שיש לחוש לדעת הסוברים שצריך התרה, וכתב הש”ך (ס”ק ה) שכך נוהגים.
ניתן להתאים את העיקרון ההלכתי הנ”ל לכלל ש”דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין” בכך שהפרת נדר גורם לסכנה, כדברי חז”ל: “בעוון נדרים בנים מתים” (שבת לב, ב). עקב הסכנה הכרוכה בהפרת נדרים, יש מקום להחמיר – על דרך נידוי בחלום.
בשו”ת חתם סופר (יו”ד סימן רכב) מבאר את החשש בדרך אחרת: “משום דאין מראים לו לאדם אלא מהרהורי יומא, ורעיוני על משכביה סליקו, וחששו שמא קיבל בלב בהקיץ דבר זה”. החשש, לפי דבריו, הוא שהחלום מעלה חשש שמא נדר בהקיץ, ושכח, ולכן עליו לחשוש לאיסור נדרים ולבקש התרה לנדרו.
עוד נפסק שמי שנדר או נשבע בחלום לקיים מצווה, כגון לתת צדקה או לכתוב ספר תורה, חייב לקיים נדרו (שו”ת חיים ביד, סימן נב; שו”ת משנה הלכות, חלק ה, סימן קס). אבל מי שנדר בחלומו לעשות איסור, כגון להתענות בשבת, “וודאי אין שייך לומר שהדירוהו מן השמים, דוודאי לא יצוו לו לעבור על דברי תורה”, ונדר זה אין בו ממש (שו”ת דברי מלכיאל, ח”ב, סימן עב).
