לאחר שקיבלו הצדדים את סמכות ביה"ד בקנין וחתמו על שטר בוררות כדין, ולאחר שמיעת טענות הצדדים ובירורים רבים בענין, החליט ביה"ד כדלהלן:
רקע:
- תובע 1 שכר את שירותיו של הנתבע לבצע שיפוצים בדירתו, כאשר תובע 2 שימש כמפקח על העבודה. במשך העבודה, ביקש נתבע 1 תשלומים על עבודתו וכדי שיוכל לרכוש חומר לצורך העבודה ולא תמיד קיבל לדבריו את התשלומים המובטחים. בשלב מסוים הגיע למסקנה שאינו יכול להמשיך את עבודתו בתנאים הקיימים, והפסיק את ההתקשרות עם תובע 1. תובע 1 נאלץ לשכור את שירותי קבלן שיפוצים אחר להשלים את העבודה עבורה הושכר הנתבע, בתוספת תשלום מסוימת שנגרמה עקב כך שהקבלן השני היה צריך להיכנס לנעליו של הנתבע.
- הצדדים הגיעו לביה"ד כאשר תובע 1 תובע את תוספת התשלום לקבלן השני, וכן ערך רשימה מפורטת ומנומקת של תביעותיו בגין ליקויים בעבודת הנתבע.
- מאידך, טען הנתבע כי עדיין מגיעה לו תוספת תשלום עבור העבודה שכבר ביצע.
- נערכו שלושה דיונים כאשר במשך דיונים אלו ניסה הנתבע לענות על תביעות אלו, אולם לאחר כמה שעות דיון, הצליח להגיע לכמחציתם בלבד. מאחר והיו הפסקות ארוכות בין הדיונים עקב התחמקות הנתבע מלהופיע לדיונים, הוסכם יחד עם הצדדים כי על החלק השני של תביעות תובע 1 יענה הנתבע בכתב תוך 10 ימים מהדיון האחרון.
- במועד שנקבע אכן הגיש הנתבע תגובה קצרה וכללית, שתמציתה היתה כי הוא מכחיש את כל טענות תובע 1, ולהיפך הוא ביצע את עבודה עליה הוא התחייב. בנוסף טען כי מאחר שבחוזה בין הצדדים תובע 1 התחייב לשלם מחיר זול מאוד ("טעות ביסודו…. מחיר אפסי"), היה על תובע 1 להבין כי יידרש לשלם תוספות תשלום בהמשך הדרך, ושנסיונות הנתבע לתקן את המצב המעוות לדבריו נענו בתביעה בביה"ד.
- לאחר העיון בחומר שהוגש, החליט ביה"ד כי כדי לברר את תביעות הצדדים לעומק, נדרשות בירורים מולם, וכן להביא מומחה מטעמו לבדוק את העבודה.
- אולם, בשלב זה ניתק הנתבע כל קשר עם ביה"ד, דבר שהקשה מאוד על בירורים הנדרשים, וכן לא איפשר לברר את טענות הנתבע לקיזוז מהחוב לתובע 2.
- ביה"ד ניסה ליצור עם הנתבע קשר הן טלפונית והן בדואר, אך לא קיבל כל מענה.
- אי לכך, ובהתאם לאמור בסעיף ד' של שטרי הבוררות עליהם חתומים הצדדים, נאלץ ביה"ד לברר את התביעות ללא אפשרות לברר נתונים מול הנתבע.
- ביה"ד הביא מומחה מטעמו (להלן "המומחה") לבדוק לעומק את תביעות תובע 1, עד כמה שניתן לאור העובדה שהקבלן השני כבר השלים את העבודות, והעובדה שלא ניתן לקבל את תגובת הנתבע.
- לאחר שעות רבות של בירורים מול המומחה וביקורים בדירת תובע 1, הגיע ביה"ד להחלטותיו דלהלן. יצוין כי ע"פ דין תורה, ביה"ד לא יכל לקבל את התביעות כמות שהם בהעדר הגנה מפורטת, אלא היה חייב לברר את התביעות והמציאות עד כמה שניתן עוד בטרם קיבל את החלטותיו.
דיון והכרעה
- מאחר שהנתבע אינו מכחיש את העובדה כי לווה את הכספים מתובע 2, ומאחר שהנתבע לא הציג תביעה קוהרנטית שבגינה יהיה זכאי לקזז מהחוב שלו לתובע 2, מקבל ביה"ד את תביעת תובע 2 במלואה, והנתבע חייב להחזיר לו את מלוא הסכום של560 £ שלווה. יצוין שבעת שהנתבע כן הופיע לפני ביה"ד, לא עסק ביה"ד הרבה בתביעה זו.
- באשר לתביעת תובע 1, בדרך כלל ע"פ הלכה קבלן שמפסיק את עבודתו באמצע ביצועה, ידיו על התחתונה. היינו שכל הוצאה נוספת שנגרמת למזמין עקב הפסקת העבודה חלה על הקבלן.
- אולם, בנידון דידן, המחיר עליו סוכם בתחילת עבודת הנתבע היה נמוך בהרבה מהמחיר המקובל בשוק של שיפוצים. על אף שבעבודת שיפוצים לא ניתן לקבוע מחיר אבסולוטי עבור עבודה מסוימת, ויש טווח גדול בין המחירים הנמוכים למחירים היקרים, לפי בירורי ביה"ד המחיר עליו הוסכם בראשית העבודה של הנתבע היה נמוך בהרבה אפילו מהמחיר הכי נמוך בשוק. לפיכך, נמצא אפוא שהיתה בקציצה המקורית בין תובע 1 לנתבע אונאה כהגדרתה ההלכתית.
- אף שקיי"ל שאין אונאה בקרקעות, יש הרבה מהאחרונים שסוברים כי אם מדובר בתלוש ולבסוף חיברו, יש ספק אם דינו כקרקע או כמטלטלין, ולפיכך בעבודת שיפוצים א"א להוציא ממון על סמך הדין שאין אונאה בקרקעות.
- בנוסף, אפילו אי אמרינן שעבודת שיפוצים נכנסת לכלל קרקע שאין עליו אונאה כיון שהיא מבוצעת בבנין המחובר לקרקע, יש כמה מגדולי הראשונים שפסקו שלמרות שלא ניתן לתבוע אונאה בקרקעות בבית דין, מ"מ יש בזה עדיין איסור מדאורייתא.
- לאור האמור, לא ניתן לקבוע כי במקרה דינן נחשב הנתבע כקבלן שידיו על התחתונה, אלא אדרבה פרישתו מהעבודה היתה מוצדקת, והוא נחשב כקבלן אשר ידיו על העליונה.
- המשמעות של קביעות אלו היא, שזכאי הנתבע לקבל את מלוא התשלום עבור העבודה שהוא כן ביצע ע"פ המחירים הנמוכים בשוק, בניכוי קיזוזים בגין הליקויים בעבודה שבוצעה באחריותו מאחר שבבדיקות המומחה אכן נמצאו ליקויים בעבודת הנתבע.
- בלי להיכנס לפרטי החשבונות, ככלל לא מצא ביה"ד שהתשלום שקיבל הנתבע היה מעבר לשווי העבודה שביצע בפועל גם בניכוי הסכומים בגין ליקויי הבניה (לא כולל הגבהת הריצוף, אליה יתייחס ביה"ד בנפרד), וזאת אפילו בתמחור הנמוך בשוק עבודת השיפוצים. יצוין כי מבירורי המומחה עולה כי חלק ניכר מהליקויים שמצא לא היו כה חמורים כפי שהציג תובע 1, חלקם כלל לא היה אפשר לבדוק לאחר השלמת העבודה ע"י הקבלן השני, ובגין חלקם לא ניתן לתבוע מאחר שאישר התובעים להמשיך בעבודה בלי לתקנם, דבר המהווה מחילה על תביעות אלו.
- לגבי הגבהת הריצוף, בדיון לפני ביה"ד לא הציג הנתבע תגובה ברורה לסיבת הגבהת הריצוף אשר תפטור אותו מתשלום עבור תיקונה. עם זאת, לדעת המומחה מטעם ביה"ד, הגבהת הריצוף בדרך כלל נעשית כשיש צורך בכך, כגון שיש צנרת וכדומה המחייבת הגבהת הריצוף, אולם לפעמים נעשית גם ברשלנות. במקרה שלפנינו, המומחה לא הגיע למסקנה ברורה באשר לסיבת ההגבהה, ולכן לא יכל לקבוע כי העבודה נעשתה בצורה רשלנית. יצוין כי הקבלן לא ביצע את עבודת הריצוף בעצמו, אלא שכר רצף, וייתכן כי אין לנתבע את המיומנות הנדרשת בכדי להגיד באופן מוחלט את הסיבה להגבהת הריצוף.
החלטה
- על הנתבע לפרוע לתובע 2 את מלוא ההלוואה בסך 500£.
- ביה"ד אינו קובע שום חיוב על הנתבע בגין תביעות תובע 1.
- מאחר וכאמור, לא התקבלה תגובה ברורה מהנתבע על תביעת תובע 2, ומאחר וחלק ניכר של התביעות בגין ליקויי הבניה, לא היה ניתן לברר עד תום, בפרט את נושא הריצוף, הצדדים רשאים להגיש השגות כתובות, מפורטות ומנומקות על פסק דין זה תוך 30 יום.
- ככל שלא תהיה החלטה אחרת בכתב מביה"ד עד ליום י"ט שבט תשע"ז, יקבל פסק דין זה תוקף של פסק דין מוחלט וסופי.
- על הנתבע לשלם את אגרות ביה"ד בסך 560 ₪.
- כ"א מהצדדים ישלם סכום של 600 ₪ שכ"ט למומחה מטעם ביה"ד. באם יידרש המומחה להופיע לפני ביה"ד בהמשך או להשקיע עוד עבודה במענה להשגות הצדדים, ייתכן שהצדדים יידרשו לשלם תוספת למומחה.
_______________ _______________ _______________
יוסף פליישמן, אב"ד אריה גרוס שלמה ויספיש
נ.ב. ביה"ד מצטער על התארכות הטיפול בתיק זה
