שאלה:
שלום וברכה,
מדוע לא חששו בחול דק ויבש שלא יעשה גומא ואז יעבור משום בונה, והתיר לשימוש, (כגון ארגז חול לילדים (והחול יבש ודק), והשאלה היא, אמנם לגבי גומא אין חשש, אבל מה עם משווה גומות?
מדוע לא חששו, שמצינו שאדם רצונו שיישר את הגומא כדי שייראה בעינו טוב, וק"ו לילדים שמיישרים וחופרים
(וודאי שמדובר על חול שהוקצה לשימוש בשבת)
שו"ע שח לח, ס"ק קמג, קמד
תשובה:
שלום וברכה
במשנה ברורה שציינת אכן מדובר בחול דק כזה שאינו מחזיק, וגם כאשר עושים גומא מיד הכל מתמוטט ומתכסה. אבל אם באמת שייך עשיית גומא – אסור. וראה ארחות שבת פרק יט הערה שלג שנקטו מחמת כן, שאם יש מעט לחות באופן שניתן לחפור שם בור, זה מוקצה גמור מחמת האיסור שיש בדבר לחפור שם. לכן הייתי נמנע מלשחק שם מכל וכל, כיון שההגדרה בזה קשה, מתי החול נחשב כזה שאין ממשות בגומא.
מתקן לגליל נייר המחובר לקיר, מכיוון שבאים אורחים ואינו רוצה שיקרעו בשבת את הנייר טואלט אלא השתמשו בקופסת ניירות, רוצה להסיר את הגליל , ובכדי לעשות זאת צריך לפתוח את ה"קפיץ" שמתוח בין שני התושבות , והשאלה:
האם מותר לפתוח את ה"קפיץ" שהרי זה נחשב מחובר לקרקע?
וידוע שמחובר לקרקע תמיד אסור אפילו אם דרכו בכך.
בארחות שבת פרק ח סעי' יח הביאו בזה מחלוקת בין פוסקי זמנינו.
ראיתי, כתוב הגאון אלישיב , שנתן טעם לאסור ,ונראה שאכן כפי טעמו, ואולם המתירים כך כתבו ״כן שמענו בשם הגרשז״א זצ״ל
ללא מקור או טעם להתיר …
ולכן האם אפשר לסמוך על הגאון המתיר בשם שמועה ללא טעם? או שהלכה יש לאסור .
למה להתיר כשיש אוסרים? אתה רוצה למנוע איסור מאדם אחר ולכן אתה רוצה להכנס לחשש איסור בעצמך?
מחילה לא הבנתי את התשובה?!
לע״ד יש לאסור, אבל השאלה היא האם יש לסמוך על מה שכתבו ששמעו מרשז״א למתיר לכתחילה לפי הכתוב.
שידוע בסימן רנד סעיף ו (לפי זכרוני) שהמ״ב דיבר שיש שראוי למנוע מאדם אחר חילול שבת. ופה אם זה מותר לכתחילה לדעת הגרשז״א לכאורה יהיה מותר.
ורק שאינני מבין מזה שכתבו שכך שמעו? צריך מקור לכך לא?
כך שמעו מן הסתם הכוונה מפיו, אבל ודאי המשנה ברורה שציינת לא מדבר באופן שהגרי"ש אלישיב אוסר.
השאר תגובה