שאלה:
בס"ד,
כיצד ינהג אבל בשנה על אב, בעניין הריקודים בשמחת תורה ?
תשובה:
שלום רב,
אבל בשנה על אביו אינו רוקד בהקפות של שמחת תורה. המנהג הוא שבשעה שהוא מחזיק בעצמו את הספר תורה יכול להשתתף בהקפות. ראה בספר גשר החיים פרק כג. אולם בשו"ת חלקת יעקב ח"ג סי' עה תמה על המקילים בזה, כיצד יתכן שבהושעות אסור לאבל להקיף עם הלולב, ואילו ששמחת תורה בשעה שמחזיק את סה"ת מותר? אולם עדיין המנהג הרווח הוא להשתתף בריקודים רק בשעה שהוא מחזיק את הס"ת.
שוב ושוב, התשובה חלקית ולא משקפת את מגוון הדעות בהלכה. עיין כף החיים תרסט סקל"ג בשם הגר"ח פלאג'י שהתיר לאבל תוך יב"ח להשתתף בהקפות.
אין לנו התחייבות לעשות עבודת מחקר על כל שאלה, אנחנו עונים תשובות להלכה למעשה! על מקורותיהם כמובן.
מועדים לשמחה,
בעצם ההקפות של שמחת תורה הן למטרת שמחה ופחות לשם תפילה ,ולדעתי יש להמנע.
בשונה מהקפות של הושענא רבה כאשר הלולב נמצא בהישג יד של כל ישראל לכן אינו משום שמחה אלא כתפילה.
בשורות טובות.
הובאו השיטות השונות.
כלי ראשון טען בשם הגריש"א זצ"ל ששמחת תורה זה כמו חתונת בת ולכן ימעט בריקוד אך שייך לרקוד
נהגו בני אשכנז לרקוד רק עם ספר תורה.
השאר תגובה