תקופת טרום הגירושין

שאלה:

שלום רב,
החלטתי להתגרש מבעלי, בשל סבל נפשי בלתי נסבל ממני סבלתי שנים.
השפלות, עלבונות, אלימות
כלכלית ופסיכולגית.
עשיתי הכללללללל על מנת לנסות לשנות
את הדין. ודבר לא עזר.
בעלי ממשיך בזחיחות איומה להתכחש למעלליו, וממשיך
לזלזל ולהשפיל אותי בכל דבר אפשרית.
אנחנו כבר למעלה משנה בבית מאז התחלתי את התהליך, וגם הניסיון לסיים במו״מ התגלה כעורבא פרח.
החיים בבית הם גיהנום. אני סובלת סבל נוראי. יש לנו 2 ילדים די בוגרים.
בעלי מתנחל בבית, ממשיך למרר לי את החיים, ולי אין מקום ומיטה קבועה לישון בה.
איני יכולה יותר לשאת את הסבל הנורא הזה.
עוד מעט יהיה דיון ברבני, שם עורך
דיני כרך את כל תביעת הגירושין והתביעה הרכושית.
האם אוכל לקבל איזה סעד, ולגרום לבעלי לצאת מהבית בתקופה שעד לגירושין? 2/3 מהדירה רשומה על שמי? ו 1/3 רשומה על שמו.
תודה וברכה

תשובה:

שלום רב,

לצערי לפני הדיון בביה"ד הרבני אני לא רואה כל אפשרות כזו. גם בדיון כדאי להתייעץ עם עורך הדין האם כדאי לדרוש דרישה כזו או לא. באופן כללי, אני מניח שאת עוברת תקופה מאד לא פשוטה בחייך, גירושין זו לא תקופה קלה. כל זוג שמתגרש יש את הניואנסים שלו, כדי לעבור תקופה זו, להשתקם ולהמשיך הלאה, חייבים לדעת גם לנשוך שפתיים פה ושם. אין לי ספק שקל מאד לכתוב את זה, והיישום הרבה יותר קשה.. אבל ברור שצריכים לבחון את הדברים בקור רוק עם כמה שפחות אמוציות, וכאשר תתבונני היטב, תביני שבלי לדעת לנשוך שפתיים, התקופה תהיה לך הרבה הרבה יותר קשה

שיהיה בהצלחה