שאלה:
שלום לרב
השאלה מהצד ההלכתי ולא ההשקפתי. האם יהודי שמצלם בשבת לאו דווקא ליהודי אלא ליהודי וערבי מותר ליהודי לצפות? תודה
תשובה:
כאשר מדובר במשהו שניתן היה לצלם גם בימי החול, לאחר שעובר הזמן בכדי שיעשה [כלומר שניתן היה לצלם במוצאי שבת, לחומרא חוששים לכך גם ביהודי שאינו שומר מצוות ולא רק בגוי] מותר. אירוע שמתרחש רק בשבת כמו ליקוי לבנה וכדומה, ולא ניתן לצלמו בחול – אסור. הרעיון של בכדי שיעשה הוא שאין הנאה מהפעולה שנעשתה בשבת, כי ניתן היה לעשותה גם בחול ולהגיע לאותה תוצאה, ובליקוי לבנה כזה, לא ניתן היה לקבל את ההנאה בלי חילול שבת, נמצא שלעולם יש איסור של מעשה שבת.
מועדים לשמחה.
גם אם צולם לאו דווקא ליהודים?
באופן זה, אם צולם על ידי גוי – מותר.
שלום כבוד הרבנים החשובים.
לאחרונה חבר שלי שאל אותי שאלה דומה (גוי חבר שלו שצילם קידוש בליל שב"ק) וחשבתי על רעיון להיתר ע"פ מה שמשמע בשו"ע הרב סימן שז סעיף כו שבשונה מגוי שהביא פירות, הרי באגרת אין בעיה של הנאה ממעשה שבת משום ש"… מה שאין כן באגרת שאין גופו של זה שהיא שלוחה אליו נהנה בשבת מגוף האגרת…". פירוש הדברים להבנתי הוא שבאיגרת היהודי לא "אוכלה" ואף לא "משתמש" בה אלא ההנאה ממנה היא מ"התוכן" שכתוב בה אבל לא מגופה. לכאורה לפי"ז הוא הדין לגבי תמונה שדומה בזה לאיגרת שהרי אין משתמשים בה אלא רק נהנים מהתוכן שלה. אשמח לשמוע חוו"ד הרבנים החשובים
השו"ע הרב מביא משפט זה כחלק ממכלול שלם של נימוקים כאשר משפט זה הוא השולי ביותר ולא נראה שעומד בפני עצמו:
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שז סעיף כו
מותר לטלטל האגרת בשבת ואין בה משום מוקצה אף אם אינה ראויה בשבת לעיקר הנאתה דהיינו לקרותה כגון שיודע שאין בה צורך הגוף שאסור אפילו לעיין בה מכל מקום ראויה היא להנאה אחרת כגון לצור על פי צלוחיתו וכיוצא בזה ואף אם הובאה מחוץ לתחום בשבת אין בה משום מוקצה כמ"ש בסי' תקט"ו ואף זה שהובאה אליו מחוץ לתחום מותר לו ליהנות ממנה אפילו בעיקר הנאתה דהיינו לקרותה אם אינו יודע מה כתוב בה ואינה דומה לשאר דבר הבא מחוץ לתחום שאסור לזה שהובא בשבילו ליהנות ממנו עד למוצאי שבת שהטעם הוא משום גזרה שמא יאמר לנכרי שיביא לו מחוץ לתחום אבל באגרת לא שייך לומר כן ועוד שאגרת זו לא הובאה בשבילו כלל שהרי השולח שלחה בשביל עצמו ולא בשביל אותו ששלוחה אליו.
(ואף אם שלחה בשבילו מכל מקום נכרי המביאה בשבת מחוץ לתחום מתכוין לעשות שליחותו של השולח ולא בשביל מי ששלוחה אליו ואינו דומה לישראל ששיגר פירות לחבירו מערב שבת ע"י נכרי ונתעכב והביאם בשבת שאסורים למי שנשתלחו אליו כמ"ש בסי' תקט"ו לפי שכיון שהנכרי יודע שישראל זה שמוליך אליו הוא יאכל בשבת פירות הללו ולכך הוא מוליכם לו א"כ הוא מתכוין בהבאתו מחוץ לתחום בשביל הנאת גופו של זה ומטעם זה אף אם הנכרי מתכוין לטובת עצמו לקבל שכרו אסור כמ"ש בסי' תקט"ו מה שאין כן באגרת שאין גופו של זה שהיא שלוחה אליו נהנה בשבת מגוף האגרת ואין הנכרי מתכוין בהבאתו מחוץ לתחום אלא למלאות רצון הישראל השולחו או בשביל טובת עצמו לקבל שכרו ולא בשביל זה ששלוחה אליו):
השאר תגובה