לתרומות לחץ כאן

גבאי שמכר מפטיר יונה, והטוען לחזקה על העליה חטף את העליה

שאלה:

אני משמש גבאי בבית הכנסת במשך כמה שנים, ומנהג המקום שאין מוכרים את העליות גם לא בימים הנוראים, ואכן יש אנשים שיש להם קביעות, אך השנה התחלפו הבעלים של בית הכנסת ואני נשארתי במעמדי כגבאי, אך הנהלת בית הכנסת החדשה הורתה לי בפתיחת וחידוש בית הכנסת שאני כגבאי דואג להוצאות השוטפות בית הכנסת מקופת בית הכנסת בלבד בלא לבקש את עזרת ההנהלה, וזאת ע"י קופת הצדקה, ולכן השנה החלטתי שמי שיציע לי כסף עבור עלי'ה אתן לו אותה, ואכן כך ארע שאדם מסויים בא לבקש את עליית מפטיר יונה ומוכן לשלם על כך, ניגשתי לאדם שמקבל בקביעות את מפטיר יונה וסיפרתי לו את השתשלשות העניינים והצעתי לו שאם הוא ישלם אז הוא קודם לקבל את העלי'ה, הוא לא הגיב משהו מיוחד ולא שילם ולא הביע שום רצון לשלם
בפועל מה שקרה ביום הכיפורים קראתי לעלי'ה את האיש ששילם, אך האדם שעולה בקביעות נדחף לספר התורה והתחיל בברכות התורה.
מה הדין: 1) לגבי העולה, 2) לגבי המשלם, 3) אני כגבאי אמרתי למברך שהוא גנב, הוא טען שיש לו חזקה ואני לא יכול לקחת לו זאת
כבוד הרב, עם מי הצדק?
אשמח לתשובה בהקדם

תשובה:

שלום רב,

גבאי בית הכנסת פועל בשליחות הציבור ולמען הציבור. וזכותו להחליט למכור עליות בסיטואציה שנוצרה מאחר שזה למען הציבור. אין מקום לחזקה מול החלטה שכזו. לפנים משורת הדין הצעת לו לרכוש את העליה באותו הסכום שהשני הציע. לעניות דעתי, לא היית צריך להציע לו אלא לומר לו שעושים מכירה פומבית, אבל כאמור, לפנים משורת הדין הצעת לו.

התנהגותו של העולה בעיצומו של יום הכיפורים פשוט מכפירה. בושה, שכאשר אדם מתוודה על עוונותיו אשמנו, בגדנו, גזלנו, וכו', לפני ואחרי, ובאמצע חוטף עליה בהתנהגות שאינה הולמת אדם מן מיישוב. איזה סגולה כיוון העולה להשיג על מעשים אלו?!

לגבי המשלם, כמובן אינו צריך לשלם משום שלא קיבל תמורה למה ששילם. התשלום היה על דעת כן שהוא יקבל את העליה מה שלא קרה בפועל. כלומר, גם לגבי נדרי צדקה אין עליו חיוב שלא התכוון אלא אם יקבל עליה.

לגבי העולה. בעקרון כידוע החוטף מצווה חייב לשלם עשרה זהובים. אולם כידוע כתבו התוס' בב"ק צא,ב בשם רבינו תם, שמאחר שאמרו חז"ל גדול העונה יותר מהמברך הרי שלא הפסיד לו עליה, שהרי הוא העונה אמן גדול ממנו. וכבר דשו בדברי ר"ת אלו רבים מהפוסקים. ראה שם במהרש"ל (סי' ס') שכתב שהיום שמוכרים עליות בביהכ"נ, החוטף עליה צריך לשלם על כך עשרה זהובים (אם מנע ממנו מלענות אמן) משום שהיום מאחר שהמנהג הוא לקנות את העליות, הזכות הזו היא של הקונה וקנה את זה בקנין סיטומתא. (ראה בש"ך סוף סי' שפב מה שכתב על דבריו המהרש"ל). ומ"מ מאחר שר"ת פטר את החוטף עליה, לא ניתן לחייב את העולה לשלם לאדם שקנה.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל