לתרומות לחץ כאן

"לחטוף" מקום חניה מחבירו

שאלה:

בס"ד
מי שמצא חניה ורצה לחנות ריכבו, והזדרז חבירו והקדימו – האם בכלל הפקר דשרי לר"ת
מציאה והפקר, ושייך לכל, ומאידך במציאות שאפשר לטרוח למצוא חניה, אולי במקום קרוב כ"כ, יש להתחשב בכך ודמי לקנית חררה, דאומר לו קנה לך במקום אחר, ואסור

תשובה:

שלום וברכה,

נחלקו הראשונים בדין עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע, האם דין זה נאמר גם בהפקר, או לא. ובחנייה ציבורית שהאחד נתן עיניו לחנות, ועד שהספיק להיכנס בא אחר וקפץ עם הרכב לחנייה, נראה שלכו"ע יהיה מותר לשני להקדים ולחטוף את החנייה לעצמו, ואינו נקרא רשע. וראה מקורות.

בהצלחה ושנה טובה.

מקורות:

דעת ר"ת (תוספות קידושין נט, א ד"ה עני) שדין עני המהפך ובא אחר ונטלה שנקרא רשע נאמר דווקא במקח, כיון שיכול לקנות במקום אחר. אבל במציאה והפקר שלא ניתן למצוא במקום אחר אינו נקרא רשע. ודעת רש"י (שם) וכן דעת הרמב"ן (ב"ב נד, ב) שגם בהפקר אם האחד הכין את עצמו לזכות בהפקר או במציאה אסור לשני לקפוץ ולחטוף. ב' השיטות הובאו בשו"ע חו"מ סימן רלז.

ולכאורה ניתן היה לומר שדין חנייה ציבורית דומה להפקר שתלוי במחלוקת הנ"ל. ומאידך ניתן לומר שלכו"ע יהיה אסור בחנייה ציבורית, וגם לר"ת שמתיר יודה שאסור כיון שניתן למצוא חנייה במקום אחר ולא דומה להפקר ומציאה שלא ימצא במקום אחר.

אמנם אחר העיון נראה שבחנייה ציבורית לכו"ע יהיה מותר לשני להקדים את הראשון ולחנות בחנייה. שהנה מצאנו בפאה שאם עני פרש טליתו על הפאה מותר לאחר להקדים את הראשון ולזכות בפאה לעצמו, ומכאן הוכיח ר"ת ששונה הפקר ממקח, וכיון שלא ימצא פאה במקום אחר מותר לשני להקדים ולחטוף את הפאה לעצמו. והרמב"ן השיב על דבריו שאין ראיה מפאה להפקר, וז"ל: "שכל העניים מהפכין כמותו אחר הפיאות ולא הוא בלבד מחזר אחריה" ולכן בפאה כולם במצה שמהפכים אחר הפאה, משא"כ בהפקר שלא ידוע לעולם לא נחשב שכולם מהפכים. וכמו כן בחניה שכולם מחזרים אחר חנייה, ודומה לפאה שכולם מחזרים אחר הפיאות, ולכן נראה שבחנייה ציבורית מותר לשני להקדים את הראשון.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בס"ד
    יש"כ, אבל אינני מבין הראיה.
    הוכחתם שבהפקר שכולם מחזרים אחריו מותר להקדים
    אבל עדיין לא הוכחתם שדומה להפקר, כיון שאפשר למצוא במקום אחר, ואם נחשב כאפשר למצוא במקום אחר, מי יאמר שכולם מחזרין אחריו מהני?
    ***
    יש להוסיף, שגם אם נחליט שחניה היא הפקר, יש לחלק קצת ולומר שכוונת הרמב"ן והר"ן היא דווקא בפאה שהדבר ידוע שיש כאן הפקר, וגם זה שמלקט יודע שחבריו מלקטים איתו, אבל בחניה, שהוא המתין, וחבירו שלא היה כאן כלל מגיח פתאום, יש לומר שאסור (לדעת הרמב"ן) והטעם שכל הדין הזה בנוי על סמיכות דעתו של המהפך, וכיון שלא ידע שיש מהפכים כמוהו, סמכא דעתיה לזכות, והחוטף הוי רשע
    ***
    עוד יש להוסיף, שבתוס' הרי"ד מתרץ באופן אחר קושיית הרמב"ן, ולדבריו ז"ל אין ראיה
    ***
    יש גם לתת את הדעת מצד חילול ה', שהרי כידוע אנשים [גם בני תורה] תופסים זאת כעוול, והרי אין מדובר כאן במצווה שנאמר שמתעלמים מדעתם
    יהודה

  2. שלום,
    1. לפי התוספות שמחלקים בין אם יכול למצוא במקום אחר או לא, א"כ בחנייה שניתן למצוא במק"א יהיה איסור על השני לחטוף את החנייה. ונמצא שיהיה הפוך מהפקר שלדעת התוספות בהפקר מותר ובחנייה אסור. ולדעת הרמב"ן שבהפקר אסור בחנייה מותר. ויש לדון בזה.
    2. איני רואה חילוק בים פאה שכולם מחזרים אחר פאה, ולא יודעים שיש כאן פאה אלא יודעים שיש פאות בשדות ומחפשים מי הניח, וכמו כן בחניות יש הרבה שמחזרים אחר חנייה.
    3. איני מדבר במקום שיש חלול השם, שע"ז יש לעשות שיקול.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל