לתרומות לחץ כאן

האם מותר לשנות את נוסח התפילה מאשכנז לספרדי?

שאלה:

זלום לרבנים רציתי לדעת עם אני אשכנזי ורוצה להתחיל להיתפלל בנוסח עדות המזרח וכן להיפך האם מותר עם אני עושה התרת נדרים? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

אסור לשנות מנוסח התפילה [ידוע שיש 12 שערים לתפילה וכל אחד נכנס בשער אותו חצבו עבורו אבותיו בנוסח שלהם, ראה בהרחבה להלן], והדבר גם חסר טעם, שהרי הנוסח אינו  נושא של טעם… מדובר ברזין עילאין שנמסרו לו מדור לדור עוד מימי אנשי כנסת הגדולה, וכל אחד רוצה ושואף להתפלל באופן הכי מועיל והכי מדוייק לפי מסורת אבותיו. על השאלה האם יש בכך גם איסור גמור של "אל תיטוש תורת אמך" ראה במקורות.

היו מגדולי המקובלים שלצורך כוונה על פי הכוונות הידועות לנו מהאר"י שינו ובעצם ייסדו את נוסח ספרד, אבל מי שבלאו הכי אינו בקי בכוונות ודאי ישאר בנוסח אשכנז הקדום, שהרי גם הוא מכוון לסודות גדולים אלא שאינם ידועים לנו, והוא בלאו הכי לא יודע סודות גם של נוסחאות אחרות…

מקורות:

בס’ פאת השולחן (הל’ א”י פ”ג, בית ישראל אות לא) מביא בשם שו”ת מהרשד”ם (או”ח סי’ לה), דהאיסור לשנות ממנהג האבות אינו אמור אלא בדבר שיש בו הרחקת איסור וכדומה, אולם, שינוי בנוסח התפילה אינו בכלל דין זה, לפי שכל הנוסחאות שוות לטובה. ולדבריו, מלתא דפשיטא הוא שאשה שהורגלה מנעוריה בנוסח מסויים אינה חייבת לשנות ממנהגה לנוסח בו מתפלל הבעל, ולא שייך בזה דין “מנהג המקום”, וכ”כ בשו”ת בית יצחק (יו”ד ח”ב סי’ פח אות ג).

ואף על פי שהפאת השולחן במסקנתו שם חלק על פסקו של המהרשד”ם, וזאת ע”פ מש”כ המג”א (הקדמה לסי’ סח) בשם האריז”ל שאסור לשנות מנוסח התפילה המקובל מדורות, נראה שאין לזה ענין לכאן. שכן טעמו של המג”א, הוא שנוסחאות התפילה מכוונות כנגד י”ב השערים שיש בשמים, וכל אדם מישראל יש לו את השער המיוחד לו המסוגל לקבלת תפילתו [וראה אריכות דברים בדבריו בשו”ת דברי חיים ח”ב או”ח סי’ ח, ושו”ת מהר”ם שיק או”ח סי’ מג]. ומוכח מדבריו, שלא חשש כלל לאיסור לשנות ממנהג האבות, אלא סברא מיוחדת היא לענין נוסח התפילה ומן הטעם האמור [ומכאן יש לתמוה ע”ד מהר”י אסאד או”ח סי’ לח, שדן אם מותר לשנות מן המנהג שלא לעשות חופה תחת כיפת השמים, ובתוך דבריו מביא כראיה לאיסורא את דברי המג”א הללו. ולכאורה אינה ראיה כלל, דסברא מיוחדת היא לענין נוסח התפילה, וכמו שנתבאר].

כמו כן ידוע בשם החזו”א שסבר שמותר לשנות מנוסח ספרד לנוסח אשכנז כיון שהוא קדום יותר. ומוכח שסבר שאין בזה משום שינוי מנהג אבותיו ומנהג המקום, והעיקר בזה לדקדק אחר הנוסח המדוייק יותר.

ונראה, שדבריהם אלו אינם אמורים לענין נוסחאות התפילה לבד, אלא בכל עניני המנהגים שאינם נוגעים לעניני איסור והיתר הדין כן [כגון מנהג “כפרות” בערב יום הכיפורים, וכיוצא בזה], וכמו שמבואר במהרשד”ם הנ”ל.

אולם, בשו”ת חתם סופר (ח”ו סי’ א) נקט בפשיטות, שהאיסור לשנות ממנהג המקום וממנהגם של האבות אמור גם לענין שינוי נוסח התפילה, ומשום כך נקט, שאשכנזי הבא לדור בין ספרדים ולהיפך ואין דעתו לחזור למקומו הראשון, חייב לקבל עליו את כל מנהגי המקום ובכלל זאת נוסח התפילה [זאת, מלבד האיסור הכרוך בכך משום “לא תתגודדו”]. וראה שו”ת שבט הלוי (ח”ו סי’ נט) שהביא דבריו, ותמה, דהא מצינו לרבים מגדולי עולם ששינו את נוסח תפילתם [וכמבואר בשו”ת חתם סופר או”ח סי’ טו-טז, שכך עשו שני רבותיו רבי נתן אדלר ובעל ההפלאה], ועל כרחך דס”ל דכיון שאין כאן שינוי בהלכות התפילה אלא בנוסח בעלמא, אין חיוב לנהוג בזה כמנהג המקום, וכמו שדקדקנו לעיל, וצ”ע בזה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל