סוכה שעשויה כולה מלבוד / סכך פסול שלושה טפחים

שאלה:

שלום כבוד הרב

יש לי מרפסת עם מעקה גבוה ורצועת בטון ברוחב כ-25 ס"מ מסביב למרפסת בגובה שעליו מונח הסכך

1. האם אני יכול לשים וילון הזזה מסביב לסוכה שיפתח ויסגר?
2. האם מותר לשבת מתחת לרצועה?

תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

אם המעקה שלך גבוה עשרה טפחים – מטר אחד, הרי שיש לך כבר מחיצות על ידי המעקה, ואתה יכול לפתוח ולסגור את הוילון כרצונך. אמנם יש שהחמירו שלא יהיו כל דפנות הסוכה עשויות מלבוד, ולשיטה זו, כיון שדופן אחת כבר יש לך כהלכתה – מכיוון הבית, תעשה עוד צד שיהיה סגור לגמרי בוילון הקשור היטב ומהודק, ובוילון נוסף שיעור טפח, וכך עדיין ישאר לך צד אחד – אפילו המרכזי, לפתוח ולסגור חופשי, וצד נוסף כמעט כולו מלבד טפח אחד בפינה הסמוכה לבית, וזה כבר סוכה מהודרת לכל הדעות.

כמובן שאם מדובר במעקה אבן ולא בלבוד של עמודי מתכת הכל מצויין ומותר לפתוח את הוילון לכל הדעות.

לגבי לשבת תחת הרצועה, כיון שהיא בין שלושה טפחים לארבעה טפחים, נחלקו בכך הדעות, העיקר להלכה שמותר והמחמיר תבוא עליו הברכה.

מקורות:

המקור להחמיר שלא יועיל לבוד בכל הסוכה, הוא מדברי התוס' בסוכה טז ב ד"ה בפחות, ועל פי ביאור המהרש"א והמהר"ם שם, אמנם המגן אברהם ריש סי' תרל מחלק בזה בין סיכה שיש לה רק שלוש דפנות שבזה סברו התוס' שלא מועיל לבוד, לסוכה בת ארבע דפנות שבזה מועיל, וכדבריו הסכימו האליה רבה פרי מגדים חיי אדם ועוד. אולם הבית מאיר ביכורי יעקב בגדי ישע ועוד, סברו שלדעת התוס' גם בסוכה של ארבע דפנות לא מועיל שיהיה הכל לבוד, ועל פי דבריהם צידדנו להדר כנ"ל. העיקר להלכה בכלל לא כמו התוס', אלא שלבוד מועיל בסוכה כמו בשבת, בכל מקרה, ראה תוס' הרא"ש סוכה שם, רש"י שם ז א, וכן דעת העיטור ורבינו ירוחם הובא בבית יוסף שם, וכן דעת מהרי"ל, וכן פסק במאמר מרדכי שם סק"ו, וכן נראה במשנה ברורה שם.

לגבי סכך פסול בין שלושה לארבעה, ראה סוכה יז א, וראה בראשונים שם שנחלקו האם מותר לשבת תחתיו, ובשו"ע תרלב א מקל בזה לדינא וכ"כ שאר פוסקים שם,] ושלא כראב"ד שהחמיר בזה. בסוכה קטנה של שבעה טפחים סכך כזה פוסל.