לתרומות לחץ כאן

תגובה למוכר שמפצה עבור איחור הסחורה

שאלה:

לכבוד הרב שליט"א:
בשאלה זו :http://din.org.il/2018/08/06/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A9/
השיב לי הרב שמוכר שמתחייב לספק ללקוח מוצר בזמן מסויים ומאחר את הזמן דינו כמו התחייבות של נדוניא – שאם חייב את עצמו מראש מותר ואם אחר שאיחר אסור –
יש לשאול שיש מקום לחלק בין זה לנדוניא שהרי בנדוניא מהרגע שהוא מחייב את עצמו לא נשאר אלא שהוא בעצמו – בלי תלייה על שום דבר אחר – יפרע את התחייבותו של הנדוניא – ודומה בזה להלואה שאסור להוסיף עליו בגלל איחור תשלום, משא"כ בהזמנת מוצרים החיוב של המוכר אינו חיוב מושלם בלעדי אלא זה תלוי בביצוע המכירה בשיטוף עם הלקוח, דהיינו שאם הלקוח ישלם עליו הוא יתן לו בזמן ההוא את המוצר, אבל כעת אין עדיין את החיוב השלם על המוכר, ולכן באתי לשאול אם יש איזה הוכחה שגם באופן כזה יש את האיסור של הערמת ריבית כשמוסיף בגלל האיחור אף שזה מכר ואינו דומה להלואה כל כך כמו נדוניה.
המצפה לתשובת הרב שליט"א,
יוסף רוזנהן, מודיעין עילית

תשובה:

שלום וברכה,

אם עשו קניין שהמוכר חייב לשלם, לא ישתנה הדין בעובדה שיש קונה שחייב לשלם, אם הקונה לא ישלם תתבטל המכירה למפרע, אבל עתה שלא מעכב את התשלום יש כאן חיוב של מוכר מול הלוקח, ואם מוסיף בגלל האיחור יש פעמים שיש בזה איסור ריבית.

בהצלחה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. לכבוד הרב שליט"א:
    ראיתי ב'ספר התשובות ברית פנחס' חלק א' שאלה ג' שכתב וז"ל:

    ז"ל שאלה – אחד הזמין אצל נגר ארונות למטבח לפסח, ולא שילם ע"ז עדיין, אלא עומד לשלם בצ'קים דחויים, באופן שגם התשלום הראשון יהיה כבר אחרי הרכבת הארונות בביתו, וסיכמו ביניהם שהכל יהיה מוכן עד ר"ח ניסן כדי שיוכל להתכונן כראוי עד החג. כדי לזרז את הנגר בעבודתו סיכמו ביניהם שעל כל איחור מר"ח ניסן יוסיף הנגר ללקוח סכום כסף ולא סיכמו על מחיר מסוים וברור. למעשה לא עמד הנגר בדבריו והביא את הארונות רק לקראת ל"ג בעומר, וללוקח הי' מזה עוגמת נפש גדול, כפי ההסכם הי' הנגר צריך לשלם תוספת קנס על כל יום איחור, ולכן התקין לו הנגר ארון נוסף במטבח למוצרי נוי, וסיכמו שארון זה יהיה עבור האיחור. האם יש בזה איסור, שהרי מוסיף ארון עבור ההמתנה:
    תשובה: אין בזה חשש איסור. – סברת הדברים: נפסק בשו"ע (קע"ז, יד) שבהלואה דרך מקח מותר לשלם קנס על איחור התשלום, אולם כל זה בקנס חד פעמי, אבל קנס המתרבה לפי הימים יש בזה איסור, וא"כ היה מקום לומר שגם במעשה זה כיון שמחייבו קנס על כל יום של איחור ה"ז קנס המתרבה ואסור, אולם באמת אין בזה חשש איסור, שאין כאן שום הלואה ביניהם, שהלואה היא רק כשאחד נותן לשני כסף והשני נתחייב לו תמורת זה, לספק סחורה או לשלם כסף, אבל כאן לא הותחל עדיין שום הלואה, שהמוכר לא קיבל שום כסף, ורק התחייב לספק את ההזמנה, עד יום מסוים, ועל התחייבות זו מקבל על עצמו שאם יתאחר יוסיף קנס, ולא מצינו איסור לשלם ריבית על התחייבות.
    ובהגהה שם (אות ב) כתב וז"ל עי' להלן בדיני קנסות (תשובה רנ), שמותר להתחייב עצמו בקנס על פעולות, כגון אם לא יגמור את הבניה עד זמן זה ישלם קנס וכדומה, אולם מעשה זה גרע יותר, ששם אינו מתחייב אלא קנס ולא יותר, ופשוט שאין כאן הלואה, אולם במעשה זה מתחייב לספק סחורה, ויש עליו חוב לספק סחורה ומתחייב להוסיף על התחייבות זו, אולם אעפ"כ אין בזה איסור, שחוב זה אינו תמורת כסף שקיבל, אלא נותן שרות לקונה ללא הקדמת כסף, ועל התחייבות הגוף נראה שאין איסור להוסיף יותר שאין כאן המתנה. עכ"ל.

    האם דעת הרב שליט"א לחלוק על פסק זה?

  2. אני לא חולק על דבריו. שם מדובר שלא חייב ממון, דהיינו לא החיל קניין על הארונות שהם שלו, אלא חייב את גופו להביא לו ארונות ולעבוד עבורו, אבל אין כאן חוב ממון. אנו דיברנו בשאלה שיש חוב ממון שעשו בניהם קניין על הסחורה והסחורה בחנות בעין. שבזה יש חוב, ודומה לנדוניית חתנים שחייב ממון.
    בהצלחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל