לתרומות לחץ כאן

התנגדות לתב"ע

שאלה:

האם מותר להתנגד לתב"ע? יש הבדל מהתנגדות לתב"ע מהתנגדות להיתר בניה מכיוון שתב"ע היא עדיין לא תכנית שאפשר להוציא היתר בניה? הם יש הבדל אם היזם יהודי שמוכן להתדיין בדין תורה מלהבדיל יזם חילוני או לדוגמה אחת מהרשויות?

תשובה:

שלום וברכה,

אין כל הבדל בין התנגדות לתב"ע להתנגדות להיתר בנייה, אם סיבת ההתנגדות תקפה בהלכה מותר להתנגד. ואם אין תוקף הלכתי להתנגדות יש לדון האם מותר להתנגד.

אם קיים חשש שהיזם לא יגיע לדון בד"ת, או גם אם יבוא לד"ת, אך חושש שמא עד שידונו יפוג זמן ההתנגדות, מותר להתנגד בתנאי שיתחייב להסיר את ההתנגדות אם יפסקו בב"ד שאין תוקף הלכתי להתנגדות.

בהצלחה.

מקורות:

לגבי עצם השאלה האם מותר להתנגד לשינוי תב"ע או למתן היתר בנייה, יש שהביאו את דברי המהרי"ק והביאו הרמ"א חו"מ סו"ס קנו ששכתב שמותר להשתדל עם שר העיר למנוע מאחרים מלדור. ומוכח שאם רוצה היתר מהשר, מותר לאחר למנוע מקבלת ההיתר. וראה בב"י שהרבה לתמוה על דבריו. והב"ח יישב את דבריו. עוד הביאו ראיה מדברי האבנ"ז (או"ח סימן לו) שמוכח מדבריו שאם צריך אישור מהממשלה, אין העיכוב של אחרים נחשב למזיק אלא למניעת רווח. ואין כאן המקום להאריך. וראה בקובץ הישר והטוב ח"ו עמוד קפז מאמר ע"ז, והרב הכותב שם חילק שם בין היתר בנייה לשינוי תב"ע, ולא מובנים דבריו מדוע יש חילוק.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. תודה רבה על תשובתכם המהירה. רציתי להעלות עניין שלא ראיתי שמדברים עליו בשו"תים של זמנינו ולדעתי יש לתת משקל רב לזה.
    בתקופת הגמרה לא היה רכבים שפולטות עשן ומזהם האוויר וגם גורם לפקקים ואיחורים בבחינת מרבה עליו דיירים במלוא מובן המילה וגם לא היה אפשרות לפנות מגדלים של 10 או 12 קומות כמו שבונים בזמנינו בנוסף לא היה תשתיות של ביוב מים גז וכו' ולכן איך אפשר בכלל להשוות הדינים של אז? ולמה לא לפחות להשתמש כסניף להיתר השיטות שכן מתירים?
    אני חייב להגיד עוד דבר. ידוע שבשכונות חרדים דורסים על חוקי ומדיניות תיכנון ובניה בדיוק בשביל שאין מתנגדים והמעכרים (קרי: שתדלנים ועסקנים) מנצלים את החולשה הזאת לטובתם ולטובת היזמים ויוצא איפה שבהרבה שכונות התשתיות פשוט קורסת רק בגלל שהרשויות לא תכננו השטחים האלו לבניה מסיבית שחורגת מדיניות וחוקים.
    גם אני עדיין לא שמעתי שבית דין יפסוק אפילו אחר דיון בדין תורה שמותר לדווח לרשויות עבירת בניה שמסכן הדיירים כגון בלונים בחניונים או חיבורי חשמל פירטיים או בניה בלי אישור מהנדס וכו' האם התורה התיר לחלל שבת בשביל נפש אחת בישראל איפה האחריות? האם אנו צריכים באמת לחכות עד שיקרה ח"ו משהו?
    אשמח למענה עם נימוקים ומקורות.
    בברכה

  2. שלום רב,
    כל הפיתוח והמדע יש מענה בהלכה, אם יודעים איך לדמות את הדברים, יש מקור לכל התחדשות בעולם. העובדה שצורת הבינוי השתנתה זה לא אומר שלא בודקים בחז"ל איך להתנהג.
    יש ראיות אין ספור שחכמים דאגו שלא יגיע נזק לשכן הן לגופו והן לממונו, כל פרק שני של מסכת בבא בתרא בנוי על כך שחכמים קבעו שיעור בכל דבר שאדם משתמש בבית, כדי שלא יגיע נזק לשני.
    כמו כן בהלכות נזקין חכמים גדרו אין להשתמש ברה"ר ולא לחפור בורות תחת רה"ר כדי שלא ינזק רשות הרבית. וכמו כן לא להוציא זיז מע"ג רה"ר כדי שלא יפריע לגמל ורוכבו לעבוד. ואסור לרוץ ברשות הרבים כדי שלא יזיק אחרים בטעות, ועוד הרבה כהנה, רואים שחכמים חששו שבני אדם יחיו בצורה שלווה בלי שיגיע להם נזק. גם את המושג של תשתיות מצאנו בהלכה – ראה שו"ע חו"מ סימן קנד ס"ב ברמ"א שהכתב שיכול למנוע מחברו שלא יביא דיירים נוספים לחצר, או שלא יביא אורחים לביתו, כיון שמתמלא בית הכיסא. ועוד ראיות רבות אין ספור. – אין דבר שלא רמוז בתורה – ולכן כל רמת הבטיחות שיש בחוק יש לזה בסיס בהלכה.
    בית דין לא יאמרו לאדם להלשין לרשויות, אלא הם בעצמם אוסרים עליו לבנות בצורה בטיחותית. ואם לא ישמע לבית דין, בית הדין יתן היתר לצד השני לפנות בצורה שרוצה – בית משפט או הלשנה לרשויות – כדי שיקויים הפסק דין.

  3. התנגדות על בנייה מול הבניינים לפי הלכה היא תביעה מאוד בעייתית שלרוב אין לה בסיס. יש לפנות לבית דין תחילה ואם הנתבע לא יגיע לבית דין יהיה מותר לפנות לוועדה המחוזית.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל