לתרומות לחץ כאן

קניית רכב מאיש נכה פקטיבי

שאלה:

שלום לרב
האם מותר לנכה 100 אחוז שיש לו הטבה של קניית רכב בלי מכס וכו לקנות על שמו ולהעבירה לחבר,אח {החבר משלם את הרכב }
כי בעצם יש לו זכות לקנות לעצמו אז למה לא?או שיש כאן הערמה?

תשובה:

שלום וברכה,

מותר להעביר זכאות שלא מותנית שלא להעבירה. לאחרים. אבל זכות שמותנית שמוגבלת רק עבורו, לא ניתן להעבירה לאחרים בין אם מוכרה ובין אם נותנת המתנה.

וזכאות של נכה, כיון שאם מוכר לאחרים חל חובת מסים על המוכר והקונה, נחשב שיש תנאי שהזכאות קיימת רק אם הרכב תחת ידו, ולכן לא יכול לתת מתנה ולהעביר את הזכאות שלו לאחר.

בהצלחה.

מקורות:

אשה שצמצמה בדמי המזונות שקיבלה מבעלה

בנזיר דף כד ע"ב מקשה הגמ' על המשנה שמתייחסת למקרה שהיה לאשה כסף משלה, והרי מה שקנתה אשה קנה בעלה, ומתרץ רב פפא 'שקמצה מעיסתה'. ובתוספות שם הקשו וז"ל: "ואם תאמר והא אמר בפרק אע"פ דמותר מזונות לבעל, ויש לומר דהכא מיירי שאמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך… ועוד תירץ הר"ם דהא דאמרינן מותר מזונות לבעל כגון שקצבו לה כך וכך דינרין לשבת והוזלו המזונות שדי לה באותה קצבה כדי שבעה והותר אותו מותר לבעל אבל הכא מיירי שקימצה מעיסתה שלא הוזלו המזונות אלא קימצה ופיחתה מפיה שלא אכלה כדי שובע דההוא מותר הוי ודאי דידה". וכן כתב הר"ן בנדרים דף פח ע"א כתירוץ הר"ם. ולפי זה אשה שצמצמה במזונותיה, אם המותר שייך לה, תלוי בשני התירוצים של התוספות.

הטור והרמ"א באהע"ז סי' ע סעיף ג פסקו שאשה שצמצמה והותירה מהמזונות שנתן לה הבעל, הרי המותר של בעל. ובבית יוסף ציין לגמ' בכתובות דף סה ע"ב מותר מזונות לבעל, ופירש רש"י כגון אשה שמזונות האמורים במשנתינו עדפים לה.

אמנם, בפתחי תשובה שם סק"א מביא בשם שו"ת תשובה מאהבה סי' פ שפסק שאם האשה הרעיבה את עצמה ואכלה פחות מהראוי לה, הותירה לעצמה, ומה שאמרו בגמ' שהמותר לבעל הוא רק אם בטבעה אינה אוכלת כשיעור שקצבו חכמים לסתם נשים ולא כשהרעיבה את עצמה, ומביא ראיה מדברי התוספות והר"ן, וכתב שדברי הרמ"א אינם מוסכמים. והסכים עימו רבו הגאון בעל הנודע ביהודה, וכתב שלא מצד שהאשה יכולה לטעון 'קים לי' כהשיטות שהמותר לאשה, אלא הדין ברור ללא ספק. וכן כתב בהגהות דגול מרבבה שם, שדברי הרמ"א אמורים רק כשקנתה בזול, אבל אם קמצה מעיסתה שייך לה. מאידך, הבית מאיר והבית יעקב שם (וכן צידד בתשובה מאהבה) סוברים שדין צמצמה תלוי במחלוקת ראשונים.

ומצאתי בשו"ת מהרש"ם ח"ט סי קנא שנשאל (השאלה מובאת בקובץ חכמי ישראל שיצא לאור בשנת תרנ"ג באדעסא) על שליח שהיה נוסע בעירות וקימץ בהוצאות שהיה הולך ברגליו אף שבעל הבית התיר לו לשכור חמור וכן הלך לסעוד אצל קרוביו ולא באכסניה, ולא הוצרך לכל הדמים שהתחייב לו בעל הבית במזונות ובשאר הוצאות, ושואל אם רשאי לתובעם מבעל הבית. והשיב המהרש"ם לפי מה שכתב המחצית השקל באו"ח סי' שסז סק"א שאף לדעת הרמ'"א שמותר מזונותיה לבעל, היינו דוקא אם נשאר ממילא, אבל אם בשעת אכילה לוקחת מזונותיה ומזכה אותם לאחרים, אין ביד הבעל למחות בידה, שהיא אומרת אני מצמצמת כדי ליתן לאחרים ואם תמחה הרי אני אוכלת את הכל, ומה לך בכך אם אני אוכלת או נותנת אותו לאחרים.

ומזה יש להוכיח שיכול אדם להעביר זכאות שקיבל לאחרים, אם מצמצם את עצמו כדי להעבירה לאחרים. אך ברור שאם הותנה שהזכאות מוגבלת עבורו ולא עבבור אחרים, אינו יכול להעבירה לאחרים. ולכן בזכאות של נכה אם מוכר את הרכב, צריכים הקונה והמוכר לשלם את המיסים, ולכן נחשב כתנאי שהזכאות של פטור מס דוקא כשהרכב בידו, ולכן לא תועיל לו המתנה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל