ויתור על חלק המשותף בגג ואח"כ חרטה על הויתור

שאלה:

שלום וברכה.
קיבלנו היתר לבנות תוספת על הגג, כל השכנים הסכימו וחתמו, ולא התנו את החתימה בתשלום כלשהו.
היינו עם השכנים מתחתינו ביחסים מאד טובים. וגם במהלך הבניה על אף הקושי הם כל הזמן אמרו שהם לא יבקשו מאיתנו את חלקם בגג המשותף. ולא יסחטו אותנו.
בשכונה שלנו ברוב המקרים השכנים לא דרשו תשלומי איזון ולא את חלקם בגג המשותף. (בכל מקרה אין להם שום תועלת מהגג.)
בנוסף בנינו מרפסת על גג מרפסת שלהם שהם סגרו לחדר.
בגלל ויכוח על סכום ההשתתפות שלנו בעלות בניית תקרה זו, עלו יחסינו על שרטון. כעת הם מעלים את הנושא של הגג המשותף, ודורשים את חלקם בגג המשותף. אחרי ויתור שאמרו לנו כמה וכמה פעמים, ולפי זה תיכננו את הוצאות הבניה ורכישת רהיטים וכו' וכעת לא נותר לנו כסף לתשלום על הגג אם הם יכולים להתחרט מהיצור? האם אין זה נחשב כמתנה, והרי כשמישהו נותן מתנה הוא לא יכול להתחרט.?

תשובה:

שלום וברכה,

אם אמרו בפירוש שלא ידרשו את חלקם בגג, ולא יגבו דמי איזון, נחשב החתימה להקנאה, ומחילה על דמי האיזון, ולכן אינם יכולים לחזור בהם.

בכל מקרה כדאי שתנסו להחזיר את השלום בניכם.

בהצלחה.

מקורות:

לגבי אם חתימה על שינוי תב”ע מהוה קנין עיין בפסקי דין ירושלים ח”ט עמוד קצה שכתבו בשם הגרי”ש אלישיב שליט”א שחתימה על תכניות לקבלת רשיון מהוה הקנאה, אבל רק אם החותמים לא חזרו בהם עד שניתן היתר בניה. ועיין בספר משכן שלום (קיצור דינים עמ’ כח-כט סעיפים ה-ו, וכן בגוף הספר עמ’ ריח סקי”ד) כתב שחתימה על ת.ב.ע. איננה הקנאה והחותמים יכולים לחזור בהם.

במקרה הנ"ל שחתמו ואמרו שמוותרים על חלקם, נראה שלכו"ע החתימה נחשבת לקניין על חלקם. לגבי הזכות לקבל דמי איון, אם אמרו שלא יגבו נחשב מחילה, ומחילה לא צריכה קניין, ולכן גם אם החתימה אינה קניין נחשב למחילה.